יד אליעזר חלק א קמ

הרבה בזה ועי' לקמן סי' ק"ה ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(כ) ושהה. עי' בישוי"ע ס"ק י"ב מ"ש לענין קדירה של חרס שאינו ב"י וכן לענין אי' דרבנן באב"י אם אסור לכתחלה והאריך בזה ועי' לקמן סי' ק"ג ס"ק י"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(כא) יש בה שומן. הטעם משום דאין הנאסר יכול לאסור אלא במקום שהאי' עצמו יכול לילך שם עי' בתוי"ק ס"ק ח' מ"ש והאריך הרבה בדין זה יעוש"ה ועי' בדברי יוסף סי' תע"ב מ"ש והאריך בזה

סעיף יט (כב) במים רותחים. והוא דעת הרמב"ם פ"ו מהל' מכ"א עי' בעה"ב ס"ק ט"ז וביד יהודא ס"ק צ' מ"ש ע"ד הרמב"ם והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף כא (כג) שאין מלח מצוי. עי' בעה"ב ס"ק י"ז שהביא ד' העקרי דינים חאו"ח סי' י"ד אות ל"ו שכ' דמכאן הוכחה לפסק הרב הלק"ט דפ' דצוקר נידון כמלח ממש לענין מליחת הקרבנות כו' וממילא נ' דבמקום שאין שם מלח אין שום פקפוק למלוח בצוקר ואפשר מרוב פשיטותו לא דבר בו מרן בסוף סי' ס"ט והשיג עליו והאריך הרבה בזה ופ' דאסור למלוח בצוקר אף במקום שאין שם מלח ובסוף הביא בשם חסד לאברהם סי' ל"ב שהביא מעשה שמלחו בשר עם אלוין והרופאים או' שהוא מין מלח וכ' ג"כ דאין לסמוך ע"ז כלל ואין לנו רק מה שאמרו חכמים שצריך למלוח במלח והיינו מלח פשוט דוקא ולא שאר מינים אף שאו' שהם ג"כ מיני מלח עכ"ד ועי' ביד יהודא ס"ק צ"ז שהשיג נמי על העקרי דינים והלק"ט הנ"ל והאריך בזה ופ' דאסור למלוח בצוקר ועי' במנחת חינוך מצוה קי"ח אות א' מ"ש על הלק"ט הנ"ל ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ל"ז שכ' נמי דאסור למלוח באלוין כי אין לנו אלא ד' חז"ל למלוח במלח כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' קי"א שכ' נמי דאסור למלוח במין הנקרא האלען כו' דאין לנו אלא מה שאמרו חז"ל למלוח במלח כו' והאריך ש בזה יעוש"ה

סימן ע

סעיף א (א) הרבה חתיכות עי' בחינוך, מצוה קמ"ח שכ' דאף בשר שפלט כל צירו ובלע דם הגם דלא מהני מליחה אבל צלי מהני ואף דאין הפליטה בשעת הבליעה דכת האש חזק ממלח ודגים דאסורים לגמרי צ"ל לדעתו משום דנסרך בהם ביותר עד שאינו יוצא אף ע"י צלי' ועי' ביד יהודא ס"ק א' שכ' דלמד כן ממולייתא דהוא ס"ל כדעת הפוס' דהוא גם באין להחיצון מה לפלוט אך לא ס"ל לחלק בין אם הפליטה בשעת הבליעה או לא אבל במליחה לא מצינו שמותר זולת בעת שטרוד לפלוט כו' והביא ד' ס' המכריע סי' ע"ג שס"ל דבשר שפליט כ"צ אסור לצלוח דס"ל דצלי דמי למליחה לכל הלכותיו כו' והאריך הרבה בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובתוי"ק ס"ק א' ובעה"ב ס"ק א' ובדברי יוסף סי' תע"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ב) בהג"ה באיזה מליחה עי' ש"ך ס"ק ט"ז שהביא בשם או"ה כלל י"ג כו' דאין סכנה במליחה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ט"ז שכ' דיש לעי' דהא מבשל אח"כ ויהי' הטעם ע"י בישול וכ' דיש לחלק ועי' בעה"ב ס"ק ב' ולקמן סי' פ"ז שכ' טעם לחלק בזה דהטעם שבולע ע"י כבישה ומליחה קליש טפי מהטעם שיוצא ע"י בישול וכיון שאין סכנה בטעם שע"י מליחה גם אם מבשל אח"כ לית לן בה והביא ד' המנח"י שמסתפק בכבישה אם יש סכנה וכ' דלפמ"ש גם בכבוש יש להתיר דטעם שע"י כבישה קליש מטעם שע"י בשול עכ"ד ועי' ביד יהודא ס"ק י' שכ' נמי כן וכ' דאף אם נתבשל בציר היוצא ע"י מליחה יש להתיר ועי"ש בסי' הקודם ס"ק פ"ה מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ו (ג) תוך זמן זה. עי' בעה"ב ס"ק ג' מה שהביא ראי' להט"ז ס"ק ט"ז והמ"ב והצ"צ והפר"ח והמנח"י כלל ו' דלא אמרי' בהדחה שאחר שיעור מליחה דנסתמו נקבי הפליטה והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק י"ז ובדבר יוסף מסי' תע"ז עד סי' תפ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן עא

סעיף ג (א) בהג"ה מועיל למוח. עי' בתשובות ר' חיים כהן חיו"ד סי' י"ח שכ' דאם הוציא המוח מעצם הקולית ונמלח בלא הדחה ראשונה דמותר אם יש ס' בקדירה לאכול גם המוח משום דמוח דמי לשומן דשרי אם יש ס' כמ"ש הש"ך ואם יש ס' אף המוח עצמו מותר והאריך בזה יעוש"ה וכ' עליו חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטין דנ' דאפי' אין ס' שרי דהא אין חיוב לחתוך העצם ולהוציא המוח להדיח והדחת העצם ודאי אינו מעביר הדם שע"פ המוח וע"כ הא דשרי משום שאין דם בעין ע"פ המוח וגם לטעם לרכך הבשר אין סברא שהדחת העצם ירכך המוח שבו שהעצם הקולית קשה מאוד ומפסיק א"ו המוח אף בלא הדחה רך הוא ומפליט ע"י מליחה וגם במנח"י כלל ט"ו אות כ"א הוכיח מד' המרדכי והרב שם דין י"א דאפי' לא נמלח המוח כלל שרי דאין מחזיק בהם דם כמו בבני מעים לבד מוח הראש יש בו דם והשיג על הש"ך עכ"ד ועי' ביד יהודא, ס"ק ח' ובפי' הקצר ס"ק ט"ו שכ' דצריך הדחה בין לטעם דם בעין בין לטעם דריכוך ובנמלח בלא הדחה נ' להתיר כו' וכ' דלענין יבש ביבש אין העצם מצטרף לבטל כגון שיש כאן ג' חתיכות ולא ידעינן איזה האי' ובחתיכה אחת יש הרבה בשר ובשנים יש מיעוט בשר והרבה עצמות אשר אין בהם רוב בשר נגר חתיכה זו דאין כאן ביטול ברוב דהא אף עצמות האי' מותרין הן א"כ העצמות לא יכנסו בס' כלל דלא עליהם אנו דנין רק על הבשר לבד וא"כ אין כאן רוב כו' ואח"כ הביא ד' התמים דעים סי' ז' שכ' דגם במליחה מצטרפין עצמות לבטל וכ' דאין ראי' דהוא אזיל לשיטתו דס"ל דגם כלי נעשה רותח ע"י מליחה ובולע בכולו כו' והביא דכן מבואר בתשובות גאוני בתראי סי' י"ז חשובה מהב"ח שגם במליחה מצטרפין העצמות לשיעור ס' עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש ע"ד הרשב"א והב"ח והאריך בזה יעוש"ה

סימן עב

סעיף א (א) הלב מתקבץ. עי' בעה"ב ס"ק א' הביא מעשה שלקחו שליל שנמצא בבהמה וצלאו באגן ברוטב דהוי כבישול והלב לא נפתח ולא נקרע מקודם ולא הי' דבוק אל השליל רק שהי' דבוק להריאה וצלו ונתבשלו יחד ונגד הלב הי' ס' אך בצירוף הריאה לא הי' ס' בשליל גם נמצא בהלב קצת חיתוך בסכין כו' והי' תערובות גדול ופ' להתיר כיון דנגד הלב עצמו הי' ס' רק נגד הריאה לא הי' ס' ואי' דבוק הוא חומרא גדולה ויש חתך בהלב כו' ויש ס' דלמא הי' החתך למטה וזב דמו ע"י מליחה כו' ודם שבשלו דרבנן כו' לכן יש להתיר בהפ"מ ע"י שהי' ס' נגד הלב כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק א' ובבית יהודא ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה: