יד אליעזר חלק א קכג

בחידושי מהרא"ל שם ובכתב סופר חיו"ד סי' כ"ט מ"ש ליישב קושי' זו ועי"ש עוד בפלתי מ"ש ליישב קושי' המהרש"א בספ"ק דמכות ז' א' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל שם מ"ש על הפלתי והאריך בזה ועי"ש עוד בשעה"מ שהביא ד' הפר"ח במים חיים סי' ב' שהביא ראי' מפ' השולח מ"ג א' גבי המית מי שחציו עבד כו' דאמר רב אדא בר אהבה בשעשאו טרפה ומאי יורשיו נפשי' כו' דטרפה זכר אינו מוליד והוא דתה ראי' זו מתחלה ואח"כ כ' שראי' הפר"ת נכונה דמוכח דטרפה זכר אינו מוליד ועי' בתשובת רע"א שם מ"ש לדחות ראי' זו והאריך בזה ולא הביא ד' הפר"ת הנ"ל ועי' בישוי"ע ס"ק ח' ובכתב סופר שם מ"ש לדחות ראי' זו והאריכו בזה ועי' באבני מלואים בתשובות שבסוף הס' סי' ח' מ"ש לדחות ראי' זו והביא ראי' להיפך מסוגיא זו דטרפה זכר מוליד והאריך בזה יעוש"ה ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' כ"א שכ' דטרפה זכר אינו מוליד והביא ראי' מע"ז ו' ומגיטין מ"ג הנ"ל והביא בשם הבאר יעקב דס"ל נמי כן ועי' בספרי דברי אליעזר סי' א' ס"ק ד' מ"ש בשם ס' חסידים סי' ת"ק דמשמע מדבריו דס"ל דטרפה זכר אינו מוליד יעוש"ה ובאמת מצאתי באו"ה גופי' דס"ל דטרפה זכר מוליד דבכלל נ"ו דין י"א כ' וה"מ חששת ריסוק אברים אבל חששת שאר אברים כגון נקובת קרום של מוח כו' אין להתירם עד שמשהין אותה בזכר יב"ח ובנקבה עד שתתעבר כו' עכ"ל וכ"כ בכלל נ"ז דין ו' הרי דס"ל דטרפה זכר מוליד וסותר ד"ע וכן מוכת מד' הרי"ף בתולין שם שכ' וז"ל סימן לטרפה יב"ח וה"מ בזכר אבל בנקבה כל שיולדת מותרת מיד עכ"ל ומדכ' וה"מ בזכר אבל בנקבה אם ילדה תוך יב"ח מותרת מיד מוכת מיני' דבזכר דוקא יב"ח ובתוך יב"ח ליכא אופן שיהי' מותר משום דטרפה זכר מוליד וכ"כ בכתב סופר שם להוכיח כן מד' הרי"ף הנ"ל וכן דטרפה זכר מוליד וכמשמעות הש"ס בחולין והרמב"ם והמחבר הנ"ל ולא מהני בזכר, רק יב"ח אבל בתוך יב"ח לא מהני כלל וכעת ראיתי בעמודי אור סי' מ"ט שכ' נמי דטרפה זכר מוליד והאריך בזה ועי' בגיה"ק ס"ק ז' ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' פ"ה ובס' בית הלוי ת"ב סי' ל' מ"ש והאריכו בזה ועיי"ש עוד בחידושי מהרא"ל מ"ש ע"ד הפלתי שכ' ליישב דלא תקשי דכאן פסקי' דטרפה אינו מוליד וברמב"ם פ"ד מהל' שבת פ' דלא כר"י כו' והאריך בזה ועי' ביראים סי' קמ"ג ובס' רביד הזהב פ' נח ד"ה ומכל החי מ"ש טעם על הא דבעי' יב"ח יעוש"ה

(יא) ותלד. וכ' הש"ך ס"ק מ"ה בשם מהרש"ל פא"ט סי' פ' דדוקא תלוי בלידה אבל לא בעיבור לחוד כו' ועי' בפר"ח ס"ק מ"ז שחולק על מהרש"ל וס"ל דתלוי בעיבור לחוד כו' והביא ראי' מד' הר"ן פא"ט כו' דתליא בעיבור לחוד וכן משמע מד' או"ה כלל נ"ו דין רא וכלל נ"ז דין י' שהבאתי בס"ק הקודם דתליא בעיבור לחוד אך בכלל כ"ו דין ד' ה' מזכיר עיבור ולידה ועי' בישוי"ע ס"ק ט' ובחידושי מהרא"ל ובמק"מ ס"ק מ"ת ובצל"ח בחולין נ"ח א' ובחוסן ישועות שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(יב) בהג"ה ימיתנו קודם, עי' פלתי ס"ק ט' שהק' דלמה ימיתנו יחתוך הרגל למעלה מן הארכובה וימכרנו לא"י כו' וכ' ליישב דיותר יש צער ב"ח אם עוקר פרסותיו מן ההורג ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק כ' מ"ש ליישב קושי' זו והביא ראי' להפלתי מחולין ז' ב' והאריך בזה יעוש"ה

(יג) שהוא ודאי טרפה, בש"ך ס"ק מ"ח הביא ד' הרשב"א בתשובה שכ"כ איתרת דאע"פ שנשתהא בודאי יב"ח אסור כיון דודאי טרפה הוא ולא מהני שהיית יב"ח אלא בס' טרפה וכה"ג כו' דאין להכחיש בשום ענין ד' חז"ל שאמרו שהיא טרפה וכ' דמשמע מד' הרשב"א דצ"ל הא דהיא חי' יב"ח ע"כ נס הוא אבל עכ"פ טרפה הוא אבל מהרש"ל פא"ט סי' פ' כ' דהטעם דטרפה הוא שאין כמוה חי' רובא דרובא אבל מיעוטא דמיעוטא תי' אע"ג דטרפה הוא עכ"ד ועי' בפר"ח ס"ק נ' מה שהק' על, מהרש"ל מד' התוס' בתולין י"א א' ד"ה אתיא כו' וכבר הקדימו בקושי' זו המנח"י כלל ע"ג ס"ק ו' וכ' ליישב ועי' בדר"ת לעיל סי' ל' ס"ק א' ובלב ארי' בחולין שם מ"ש ליישב קושי' זו בדרך אחד והאריכו בזה ועי' בפלתי ס"ק י' מ"ש ליישב קושי' זו וקושי' הב' שם שהק' מד' התוס' בע"ז ו' א' ד"ה ודלמא כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק כ"א מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי"ש עוד ובפלתי ובדר"ח שם מ"ש ליישב ד' מהרש"ל מהא דאיוב כו' והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ובחידושי מהרא"ל ובדר"ח ובישוי"ע ס"ק י"א ובפרמ"ג בש"ד ס"ק מ"ח ובמק"מ ס"ק נ"ב ובגיה"ק סי' ל"ה ס"ק כ"ה ובקהלת יעקב ח' מדות חכמים אות ט' סי' קכ"ב ובטור האבן סי' י"ב ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' פ"ו מ"ש בד' הרשב"א ומהרש"ל הנ"ל והאריכו בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק ס"ה מ"ש ע"ד מהרש"ל הנ"ל והארכתי בזה יעוש"ה

סעיף כ (יד) בהג"ה אפי' באחד. עי' בעה"ב ס"ק ו' מ"ש ליישב בטוב קושי' הפר"ת ס"ק נ"ב מחולין נ"ג ב' גבי עובדא דשרקפא כו' והאריך בזה ומ"ש על החתם סופר חיו"ד סי' ס"א והאריך בזה ועי' במק"מ ס"ק נ' מה שהשיג על החתם סופר מד' הרדב"ג ח"ג סי' תקמ"ז דאסור לקנות מגוי דבר שנתבטל בו אי' בס' דבשעה שלוקחו הוי כמבטלו לכתחלה כו' יעוש"ה

סעיף כא (טו) ס' דרוסה כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק נ"א שכ' הטעם דאין לעשות ס"ס בידים וכן הוא במרדכי פ' החולץ סי' כ"א בשם רבינו ברוך וכ"כ במהרי"ט ח"ב ביו"ד סי' ב' הובא במג"א סי' תס"ז ס"ק ב' דאין עושין ס"ס בידים וכ"כ הפר"ח לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס דין י"ח ועי' במק"מ ס"ק נ"ג ובשיבת ציון סי' מ"ה ובבית יצחק בשער הספי' סי' ס"ז מ"ש והאריכו בזה ועי' לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס סי' י"ז מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

סימן נח

סעיף א (א) נפולה אסורה. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שכ' להסתפק אי נפולה הוי רק ס' טרפה או הוי ודאי טרפה כו' והביא ד' הלבוש דמשמע מדבריו דס"ל דהוי ודאי טרפה וסיים שאין הכרע ובאמת דין זה הוא מחלוקת הש"ך לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס ס"ק ס"ו והפר"ח שם בכלל ב' והמנח"י בקונטרס הספי' אות מ"ה דהש"ך שם הק' על ר"ת דמתיר ס' דרוסה שנתערבה ברוב משום ס"ם מר"פ התערובות ע"ד ב' דמוקי ר"ל מתני' דטרפה שנתערבה בזבחים ימותו כולן דהיינו נפולה כו' למה לא יותרו משום ס"ס מה לי ס' דרוסה מה לי ס' נפולה כו' ע"כ קושי' הרי דס"ל להש"ך דנפולה הוי רק ס' טרפה והפר"ת והמנח"י שם דתו ד' הש"ך דנפולה הוי כודאי טרפה ואף לר"ת ליכא ס"ס יעוש"ה הרי דדין זה הוא במחלוקת דלהש"ך הוי רק ס' ערפה ולהפר"ח ולהמנח"י הוי ודאי טרפה וכן ראיתי בגיה"ק ס"ק ד' שהביא ד' הש"ך והפר"ח והמנח"י ותמה על הפרמ"ג דאמאי לא הביא דבריהם והאריך הרבה בזה ועי' בפרמ"ג שם בש"ד ס"ק ס"ו שדחה ד' המנח"י הנ"ל וכ' די"ל כמ"ש בדבר שמואל סי' ע' דנפולה הלל"מ היינו אם נתרסק כו' והביא כמה ראיות דנפולה הוי רק ס' ולא