יכין שבועות ז:ה

השכיר כיצד נ"ל דלהכי תני כיצד. לאשמעינן דאילו הודה במקצת קציצה, באמת נשבע שוכר ונפטר, דקציצה מדכר דכיר שפיר, ואם מכחיש הכל, פטור לגמרי, וכדקאמרינן בש"ס. א"נ לאידך גיסי, דקמ"ל אע"ג דבאמת אינו מודה במקצת, דהרי אומר התקבלת ואינו כופר שכך קצץ לו כמו שתובע. וכ"כ במשנה ב' נקט כיצד מדבאמת אין שם מודה במקצת דהרי הילך הוא. וכ"כ במשנה ג' נקט כיצד, משום דג"כ אין שם מודה במקצת גמור, מדלא פרטו שיווי החבלות, והרי אפשר שהחבלה האחת שוה כהב' חבלות שתובע הלה אלא כולהו דוגמת מב"מ הן. מיהו במשנה ד' לא פליג ר"י, משום דגם לת"ק רק בשבועה דאו' שכנגדו נשבע ונוטל [עי' ח"מ צ"ב סי"א]. וכ"כ במשנה ה' לא פליג ר"י להצריך שיהיה מב"מ, מדאין הבה"ב כופר ודאי ומודה שאמר לזה ליתן. ובמשנה ו' הרי באמת פליג ר"י וע"ש: