יכין שבועות ז:ד

והחנוני על פנקסו כולהו מפרש ואזיל. והאי ואלו נשבעין ונוטלין דתני הכא, אהנך שנזכרו במשנה ז' לקמן נמי קאי, רק תחלה מפרש תנא הנהו, והדר תנא אינך. והא דלא תני נמי במתניתן המכיר ביד אחר שקנה חפציו שנגנבו, דנשבע לוקח כמה נתן ונוטל [כב"ק פ"י מ"ג]. וכמו כן לא תני הכא המוציא הוצאות על נכסי אשתו, דישבע כמה הוציא ויטול הוצאותיו מהשבח [ככתובות פ"ח מ"ה]. י"ל דה"ט, דהנך ב' לא מחשבו נשבע ונוטל, מדמעכב התובע מה שבידו. [אבל תנא ושייר לא שייך הכא, מדקתני אלו. מיהו בספר יבין שמועה [דכ"ח] כ' בשם תוס' דהיכא דתני עניינים הרבה, אז גם בדתני אלו תנא ושייר. ובני הרב המופלג מהו' משה מרדכי שליט"א הביא ראיה לדבריו מעדיות פ"ד מ"א. ועי' פירושי שם סי' א']: