גר"א על סדר עולם רבה יג:ב

צא מהן עשר לשמואל בעצמו וא' לשמואל ושאול וב' לשאול בעצמו (כצ"ל ולשאול בעצמו) בו בפרק חרבה נב ובאו, הם לגבעון ויהי מיום שבת הארון כו', כצ"ל:

כל י"ג שנה, דהיינו י' שנים של שמואל, ושנה של שמואל ושאול, וב' של שאול, ונ' שנה של גבעון, דהיינו ארבעים של דוד, וי' של שלמה, ותחלת שנת י"א נגמר בהמ"ק:

הא למדנו שלא נתברך עבד אדום כו', דהיינו שילדה חמותו וששת כלותיה ו' פעמים בג' חדשים, דהיינו שהיתה מעוברת ז' ימים, וטמאה לידה ז' ימים, ואח"כ נתעברה ז' וילדה, כן היה ו' פעמים:

בן שנה שאול במלכו כו', לפי פשוטו פירושו כשהיה שאול שנה אחת במלכו אז עדיין מלך ב' שנים, כי בשנה ראשונה עדיין לא היתה מלכותו נכונה, דכתיב ויבזהו ולא הביאו לו מנחה, ואותה שנה נחשב לשמואל ולשאול, אבל כשהיה כבר שנה במלכו והכה את נחש העמוני, אז חדשו המלוכה ומלך מלוכה נכונה ב' שנים:

בן כ"ט שנים, כי בן שלשים היה במלכו:

ורוח ה' סרה כו' ואומר ויהי שאול כו', כצ"ל, כלומר באותה שנה היה כל זה:

באותו הפרק נתמנה להיות שופט, פירוש מדכתיב ישב חסר, מלמד שבאותו יום נתמנה כו':

צא מהן שנה אחת לעיבורו, לא גרסינן דאח"כ כתיב ויהי תקפות הימים, לא עברו אלא ששה חדשים וב' ימים, אלא אותה שנה היתה שנה שנשבה הארון, ולא נתמנה שמואל עדיין להיות שופט:

ועשר שנה לשמואל ושנה אחת לשמואל ולשאול וב' לשאול, הרי נ"ב שנה:

בן ארבעים כו', והא דלא חשיב אותו עם בני שאול, כי לא היה ראוי לילך המלחמה, וזה פירוש הפסוק מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא, פירוש שיהיה דוקא מבן כ' שנה ומעלה, ויהיה ג"כ ראוי לצבא צבא, אבל אם לא היה ראוי לילך במלחמה אף אם היה מבן עשרים ומעלה לא יהיה מן הפקודים, לפיכך לא נזכר עם אחיו, אבל בדברי הימים הוא נזכר בבני שאול והוא אשבעל:

נמצאת מלכות ישראל בטלה כו', כי דוד מלך על יהודה שבע שנים, ואיש בשת לא מלך רק ב' הרי בטלה חמש שנים: