גר"א על סדר עולם רבה א:ב

מאדם כו' אדם ק"ל, מפירוש אדם היה בן ק"ל שנה כשנולד שת, ושת היה ק"ה שנה כשנולד אנוש הרי רל"ה, ואנוש צ' הרי שכ"ה, וקינן ע' הרי שצ"ה, ומהללאל ס"ה הרי ת"ס, וירד קס"ב הרי תרכ"ב, חנוך ס"ה הרי תרפ"ו, ומתושלח קפ"ז הרי תתע"ד, ולמך קפ"ב הרי תתרנ"ו, ונח בן שש מאות שנה וגו', הרי אלף ותרנ"ו:

חנוך קבר את אדם, כי מן אדם עד חנוך תרכ"ב, וחנוך חי שס"ה הרי תתקפ"ז, ואדם חי תתק"ל, הרי חי אחר מיתת אדם נ"ז שנה:

מתושלח מיצה ימיו, פירוש השלים ימיו עד המבול, כי מן אדם עד מתושלח תרפ"ז, ומתושלח תשע מאות ותשע וששים הרי אלף ותרנ"ו:

מן המבול עד הפלגה ש "מ שנה, כמו שמפורש לקמן שסוף ימי פלג היה הפלגה. ומן המבול עד פלג היה ק"א שנים. ופלג חי רל"ט הרי ש"מ שנים, וסימן שם חם יפת, דהיינו שם מן המבול עד הפלגה, ומ"ח שנה היה אברהם אבינו בשעת הפלגה, ות"צ שנים היה מן שעה שנולדה אמנו שרה עד שיצאו ישראל ממצרים, וימי האבות היו כימי השמים על הארץ והוא ת"ק שנה, אברהם קע"ה, יצחק ק"פ, יעקב קמ"ז, הרי תק"ב, ובן ג' שנה הכיר אברהם את בוראו הרי ת"ק, ועוד ת"ק שנה משנולד אברהם עד יציאת מצרים, דהיינו ת' משנולד יצחק עד יציאת מצרים. ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו:

נח חיה אחר הפלגה עשר שנים, שהרי כתוב ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה:

אמר רבי יוסי נביא גדול היה עבר, כלומר זה ראיה על מה שאמר לעיל שמן המבול עד הפלגה ש"מ שנה, וגם שאברהם היה בשעת הפלגה בן מ"ח שנה. על זה מביא ראיה שהרי הפלגה בסוף ימי פלג, ונמצא שהיה מן המבול ש"מ. ואברהם היה בן מ"ח. והוליד שלש עשרה משפחות ונתפלגו, שהרי כתיב ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ. נמצא שהיו שם כל ע' אומות. ובני יקטן היו בין ע' אומות:

בן ע' שנה שנאמר ויהי מקץ כו'. פירוש ת' שנה משנולד יצחק, ושלשים שנה קודם שנולד יצחק. וע"כ הוא מונה משעה שנגזרה גזירה. ודוחק גדול הוא כי לפי זה צריך לומר שהיה ב' פעמים בארץ ישראל. וגם צריך לומר שהפסוקים נאמרו שלא כסדרן. ע"כ נראה כמה שאמר במדרש שהשלשים שנה משעה שהציל אותו מאור כשדים. ומשם התחיל הגרות והלך לחרן. ושהה שם ה' שנים והלך לא"י. ואחר שהכה את המלכים היה בין הבתרים:

כ"ו שנים, דהיינו משנת מ"ח לאברהם עד שנת ע"ה:

ושלש עשרה שנה מרדו אותה השנה, כצ"ל, ולא גרסינן ובארבע עשרה וגו', כי שנת י"ד לא היתה מאותן השנים, כי י"ב וי"ג הרי כ"ה וב' שנים קודם היתה יושבת בשלוה, וכ"ג שנה היו אחריהן, כי י"ב וי"ג הוא כ"ה, והי"ד שבאו למלחמה היתה שנת ע"ו לאברהם, נמצא לא נשארה שלוה אלא כ"ג, ושלותה היתה כ"ה עם הב' שנים שקודם, ואברהם לא בא אלא בשנת ע"ז, שהרי שהה בדרך, וגם במצרים שהה ג' חדשים, וגם בתחלה ויאהל עד סדם, ואח"כ נתיישב בסדם, ודוחק שיהיה הכל בשנה אחת, אלא שזה אח"כ כשנתיישב אברהם בא"י היה, ולפי פשוטו יש לפרש המקרא ושלש עשרה שנה מרדו, דהיינו בשנת א' מרדו, ובשנת י"ד בא ובין הכל לא היה רק י"ד שנה:

נ"ב שנה, דהיינו משנת מ"ח עד שנת ק':

כ"ה שנה, כצ"ל, כי הוא סובר שהפיכת סדם היה שנה אחת קודם שנולד יצחק, אבל הגמרא אזיל לשטתו דסבר שבסוכות באו המלאכים, ובפסח נולד יצחק, א"כ הכל היה בשנה אחת:

ארפכשד ל"ה, וסימן לדורות הללו עד תרח אב"ג, פירוש כי בין ארפכשד ובין עבר היה שנה אחת, ובין עבר ובין רעו ב' שנים, ובין רעו לנחור ג' שנים, ובניהן דהיינו שלח ושרוג ופלג היו בני ל' שנים:

בן כ"ו שנה, כצ"ל, ולא כתוספות ביבמות שמביא בשם סדר עולם שהיה בן ל"ז שנה כשנעקד, אי אפשר לומר כן דהא אמר שהיה דר בארץ פלשתים כ"ו שנים, ואי אפשר לומר שהיה אח"כ שהרי רבקה היתה בת י"ד כשנשאה, ובשעת עקדה נולדה, וא"צ להגיה כאן, אלא שנוסחא מוטעת נזדמנה לפניהם כמו שכתוב לפנינו אלא שצ"ל כ"ו שנים:

לפני מיתתה של שרה שתי שנים, שהרי בן פ' שנים היה כשנולדה, וקכ"ז היה ימי חייה הרי ר"ז, והוא חי ר"ה נמצא שמת ב' שנים לפני מיתתה של שרה:

ואת שם חמשים שנה, שהרי שם חי ת"ר שנה, ק' שנה היה עד שנולד ארפכשד, ומארפכשד עד העולם, והשביעי חי עד סוף העולם, והם ראו זה את זה: