ויוסף שאול (אלישר) סד

ריעותות מביאים אותה לידי רעייה דאמר רבא בגמ' אבידת לילה לא שמה אבידה פי' ואינה מתה אלא רועה וכו' עכ"ל, לכאורה דקושייתם זו היא עצמה קו' הגמ' לקמן (דכ"ב ע"א) ומי אמר רבא הכי והאמר רבא אבידת לילה לא שמה אבידה, ועי' פירש"י שפי' ומי אמר רבא הכי דהיכא דנפסלה קודם האיבוד מהני לה איבוד למות, והאמר רבא וכו' לאו שמה אבידה ורועה וכו' ע"ש, הרי דקו' זו דריבוי ריעותות מביאים אותה לידי רעייה היא עצמה קו' הגמ', ותי' לא דמי וכו' (א"ה כוו' קי' התוס' על רש"י היא דלקמן במסקנא נמי פסיק"ל הכי דדחי לא דמי אבידה דלילה ל"ח לא לגופה ולא לדמי אבל הא נהי דלגופה ל"ח לדמי חזיא, הרי מחי' זה מבו' דסו"ס אסיק במסקנא דהיכא דמתרבים הריעותות כההיא דאבידת לילה דל"ח לא לגופה ולא לדמו רועה ובעברה שנתה דחזיא לדמי מתה ואילו מפירש"י כאן נר' דאדרבה ריבוי הריעותות מביאים אותה למיתה כמ"ש הואיל ואיכא תרתי לריעותא. וזה לא כס"ד ולא כמסקנא). ועוד דלפי פירושם דריבוי ריעותות מביאים לידי רעייה היה צ"ל רבא אבידת לילה שמה אבידה בכדי שתהינה ב' ריעותות ויביאו אותה לידו רעייה, ומדברי רבא נר' דאי שמה אבידה היתה מתה היפך סברתם ז"ל, (א"ה התוס' משמ"ל דהא דלא שמה אבידה היא ריעותא טפי כדאסיק בגמ' לקמן משום דלא חזיא לא לגופה ולא לדמי משא"כ אי הוה שמה אבידה כגון היכא דהוה חזיא להקרבה, אף לא מקרייא ריעותא כ"כ כיון דהיתה חזיא להקרבה)

ונראה דהכי ק"ל לתוס' על פירש"י דא"א דאי נק' אבודה הוה ריעותא טפי מאי פריך הגמ' לקמן והאמר רבא אבידת לילה לא שמה אבידה אדרבה היא הנותנת דכיון דלאו שמה אבידה וראויה להקריב למחר לזה רועה משא"כ אבידת יום דנדחית מהקרבה לגמרי כיון דהיא אבודה ואינה לפנינו לזה הוי ריעותא טפי ומתה, ומטע"ז הם גרסי בגמ' (כמו שהובא בהשמטות שי"מ) ואי תנא עברה שנתה התם הוא מהניא אבידה משום דחזי להקרבה בשאר קרבנות ומהניא אבודה למות (ע"ע בשי"מ שסיים) דל"ד לאבודת לילה דלא שמה אבודה משום דהתם האבודה ל"מ מידי דבלא"ה אין קריבה בלילה וכו', ומזה מבו' דאם היתה ריעותא חזקה היתה מצטרפת לאבודה להביאה לידי רעייה (וכן סיים בשי"מ שם בזה"ל ולפי הך גירסא משמע כפי' דפי' במתני' דריבוי ריעותות מביאים לרעייה ע"ש) ולפי"ז שפיר מבוארים דברי רבא בדרך זו דפי' לאו שמה אבודה ר"ל אותה האבודה שאמר עליה מתה, דאינה מתייחסת ביחס זו של אבודה להיות מתה דהלא יש בה ריעותא גדולה דהיא אבידת לילה וכיון דהוו ב' ריעותות דינא הוא דרועה, וע"ז פריך הגמ' דידיה אדידיה מעברה שנתה דהוי כאבידת לילה ותי' ל"ד דאבידת לילה ל"ח לא לגופא ולא לדמי והוי ריעותא טפי אבל עברה שנתה חזי להקרבה לדמי קודם שאבדה, ומזה נמי ק"ל לפירש"י ודוק. דף כ"ב ע"א

בתוס' ד"ה ומי אמר רבא הכי וכו' וא"ת ליפרוך ממתני' וכו' עכ"ל, וקשה דהלא התוס' ביומא דל"ד ע"ב ד"ה הני מילי וכו' כתבו דניח"ל למיפרך דאביי אדאביי מליפרך ממתני' ע"ש, וי"ל דהא שכ' התוס' ביומא דלמיפרך מדידיה אדידיה עדיף מלמפרך ממתני' היינו כשהקו' היא על מימרא דקאי בה השתא דאז אף שיש להק' עליו ממתני' טפי עדיף למפרך מדידיה אדידיה, משא"כ כשהקו' אינה על מימרא דמיירי בה השתא אלא על מימרא