וידבר דוד סט

סימן ח' זהו נוסח הגט שנהגו לכתוב פה עיק"ו טבריה ת"ו. באחד בשבת בחמשה ימים לירח פ' שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים וחמש לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במתא טבריה דעל כיף ימא דטבריה יתבא ומימימי הים הנזכר מסתפקא אנא פב"פ העומד היום במתא טבריה הנזכרת וכל שום אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי צביתי כרעות נפשאי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת פב"פ העומדת היום במתא טבריה הנזכרת וכל שום אחרן וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי דהות אנתתי מן קדמת דנא וכדן פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן שטי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פיטורין כדת משה וישראל ויען שיש בזה כמה שנויים ממה שנהגו בשאר מקומות הוצרכתי לבאר על מה שנהגו כנז' מפי סופרים ומפי ספרים וצור ישראל ינחני במעגלי צדק למען שמו וזה החלי בעזרת צורי וגואלי: א' במספר הימים כותבין בבי"ת כגון בשני ימים בשלשה בארבעה בחמשה וכן למעלה מעשרה ולמעלה מעשרים כולם בבי"ת כגון באחד עשר יום בשנים עשר יום וכו' בעשרים באחד ועשרים וכו' והוא עפ"י מ"ש מר"ן ז"ל בש"ע סי' קכ"ו סעי' ד' וז"ל בשני יכתוב בשני ימים בשלשה בארבעה כולם בבי"ת וכתב מור"ם ז"ל שם וז"ל או שלא כתב בשני רק שני כשר ע"כ והרב גט פשוט שם ס"ק י"ו וז"ל וכ"כ הלבוש אם כתב שני ימים ג' ימים לירח ולא כתב בשני ימים בג' ימים אין נפסל הגט בכך בדיעבד עכ"ל משמע דמקפידין לכתוב בבית לכתחילה אך אנכי הרואה בנוסח הגט שנהגו לכתוב בעה"ק ירושלם תובב"א כותבין מספר ימי החדש ומספר השנים בלא בי"ת ונ"ל שאין קפידה דהכל משמעות אחד עכ"ל עש"ב וא"כ שפיר עביד רבנן קמאי שנהגו לכתוב לכתחילה בבי"ת כמשמעות דברי מר"ן ז"ל ומור"ם ז"ל והלבוש ז"ל וכמש"ל וכ"כ הרב גט מקושר בולא ז"ל סי' כ"ז ס"ק כ"ו הרב פר"ח ז"ל דהכי עדיף טפי לכתוב בבי"ת וכן נראה מתשובות הרב בצלאל סי'