וידבר דוד קכב

סימן ד' אנחנו חו"מ נדרשנו לחוות דעתינו בדברי הטענות שבין האשה מ' חוה לאה תם עם בע"ד כה"ר נח אשכנזי נ"י דהיינו שהאשה הנז' יש לה כיפה בחצרה וגג הכיפה הנז' עשוי לדירה דהיינו שהוא בשוה וראוי לתשמיש ולא משופע והוא נמוך קרוב לאמצעה של חצר וכה"ר נח הנז' יש לו חלון פתוח על גג הכיפה הנז' וכעת רוצה האשה הנז' לבנות מדרגות על גבי גג הכיפה שלה הנז' בריחוק מקום מן החלון הנז' יותר מד"א ולעלות בהם לגגים שלה לעת הצורך וכה"ר נח הנז' נ"י בעל החלון הנז' מעכב בידה באו' שעי"ז ניתוסף לו היזק ראי' ממנה או מן שכניה הדרים בחצר שלה הנז' בכל עת שירצו לעלות על הגנים ואף היא תשיב אמריה אליו כיון שהגג של הכיפה שלה ומשתמשת בו בכל עת שתרצה היא או שכניה הדרים בחצרה ואינה מוספת עתה שום בנין חדש או חלון חדש אלא גג הכיפה הרי הוא כמו שהי' וממקום שהי' ניזוק בראייה גם עתה הוא ניזוק ע"כ ומע' הרב הדיין של ק"ק אשכנזים הי"ו שרטט וכתב שיכול ה"ר נח הנז' נ"י לעכב עליה ועתה יורונו המורים לצדקה כפי מה שהדין נותן ויבא שכמ"ה: תשובה התם שאלו הימים ימי המעשה אשר ימי החג הק' קרבו ויאתיון וטרודים אנחנו בצרכי החג ואין הפנאי מסכים לכתוב כל הדברים בעיקרן ובשרשן מ"מ הנלע"ד לענין דינא שיכולה האשה הנז' לעשות המדרגות הנז' ע"ג הכיפה שלה כנ"ל ובריחוק מקום ד"א מן החלון הנז' ולית מאן דימחי בידה ואמינא לה ממ"ש רבי' הטור סי' קנ"ג בשם רב"י ישעי' ז"ל וז"ל וכתב הר"ר ישעי' ז"ל וכ"ז לא מיירי לא בחצ' חברו שאין לו פתח ולא חלון אבל בחצ' של שותפין שיש עליו פתחים וחלונו' אם רוצה להוציא זיז לפני חלונו לשמש עליו לפני חלונו אין יכול למחות בו שהרי מחלונו רואה בו ומה יעשה לו היזק וגם לבנות כנגדו בלא הזיז אינו יכול לבנות מפני חלונותיו הילכך יכול להוציא גם הזיז עכ"ל, דברי ה"ר כמוה"ר ישעי' ז"ל הנז' הביאם רבי' הטור ז"ל בלי שום חולק וכ"פ מרן ז"ל בסי' קנ"ג בשם יש מי שכתב בלי שום חולק והרב מהר"ש יונה ז"ל בס' שי למורא דקל"ב כתב ע"ז וז"ל וק' דאעפ"י שיש לו חלונות הדין היה שלא יכול להוציא הזיז משום דמוסיף לו היזק ראייה דעד השתא לא הוה חזי ליה אלא כשהוא מהלך בתוך ביתו אבל השתא שמוציא זיז לתשמישי עומד עליו תמיד לעשות תשמישו על הזיז ויתרבה ההיזק ובשלמא אם יש לו פתח א"ש דכיון שהוא יוצא ונכנס בתוך החצר אין לך היזק גדול מזה עכ"ל: הרי לך להדיא אפילו לדברי כמהר"ש יונה ז"ל שהק' לרבי' ישעיה ז"ל אזיל ומודה הוא שאם יש לו פתח ונכנס ויוצא בו שיכול להוציא הזיז הגם שמשתמש בו תמיד ומוסיף לו ההיזק כמ"ש ודון מינה ומינה לנד"ד ואפי' אין פתח משמש כניסה ויציאה ועי' מ"ש ה"ר פמ"א ז"ל ח"ב סי' ג' ע"ד הר"ש יונה ז"ל וז"ל ואינו מבין דבריו דמי יאמר לו דאף בלא הוצאת זיז ישב בחלונו ויזיקנו בהיזק ראייתו ויכול להכניס ראשו בחלונו ולהשקיף בכל הצדדין וכן אמרו במשנה איזהו חלון המצרי כל שאין ראשו של אדם יכול להכנס לתוכה וכו' דמשמע דכל שהחלון רחב שראשו של אדם נכנס לתוכה יש לו חזקה ואפי' יש לחלון זה מקלות של ברזל שאינו יכול להוציא ראשו לחוץ יכול להסירם ולהניחו