ויוסף אברהם טו

היום הוספתי. על השמועה ביתר שאת תתאה גבר: גם אש'ור נלוה עמו דורש טוב לעמו. טעמו ונימוקו עמו. לנערי בני ישראל וימלאו את כליהם בר: אשר רחש לבי. על משכבי. נותן טעם לשבח הכי קראתי שמו טוב טעם בדברים פשוטים שמושכין לבו של אדם אף אני אביא. לאנשי לבב נקי ובר: כל רואיהם יכירום דורש ה'ן לה. בדברים פשוטים בלישנא קלילא. קריאתה זו הלולא. טעמא דמסתבר

ברם זכור אותו האיש לטובה. לאיש החסד והרחמים דבסים מחלבא. מר ניהו רבא. הגביר החכם המרומם כה"ר מאיר גבאי נ"ע אשר בעודנו חי איש על העדה ויואב שר הצבא יגע בעשר אצבעותיו ועשה לת"ח בביתו ישיבה. וקבץ וקנה ספרים נחמדים והוציא עליהם כספא ודהבא. בנפש חפצה ובאהבה רבה. והקדיש אותם לת"ח לכל יוצא ובא. ללמוד בהם בקבע לא ימיש מרחובה. ואילולי הוא נשתבחה תורה מפני חומר שבה. כי הת"ח לא יעלה בידם לקנות ספרים יקרי הערך שהם צריכים להוצאה מרובה. ובפרט לאיש אשר כמוני היום שהלואי שתשיג ידי לפת חריבה. ולאיש אשר אלה לו זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו אלהים חשבה לטובה. ובלא"ה עלמא אשכחתיה בחרובא. תהי נפשו צרורה בצרור החיים בכל מידי דמיטבא. גם מזכירין לטובה. לאשה יראת ה' היא תתהלל כפה פרשה לעני ברוח נדיבה. הכבודה והצנועה הכשרה בנשים ולומדת בתורה באהבה. מרת מזל נ"ע בתו של הגביר הנזכר אשר ידעה בצרת נפשי כי דחיקא לי שעתא טובא. ועשתה צרי למכאובה. והפרישה לי ולבני הי"ו מממונה בלב טוב ובנפש חפצה באהבה רבה. להיות תחת ידי לרי'וח היום ונתנה לי סכי כתובתה במסירה וכתיבה. נפשה תנוח בעדן אלהים בעולם הבא. אלא שלא הוציאו כל מחשבתה לפועל כאשר היה בלבבה

ואפריין נמטייה לעמיתנו בתורה רב חביבא. רחמתין עזיזא תוכו רצוף אהבה. מר ניהו רבה. הרב הכולל כמה"ר אברהם ששון נר"ו אשר יגע עמי בעשר אצבעותיו