ויוסף אברהם יד

הקדמת המחבר

איש כי יפליא הפלא ופלא. בן מי זה העלם דמטפח ועולה. העובר לפני התיבה חמק עבר: יליף ריקם ריקם מוכיח עליו חזותו דבר שאינו מתוקן. ויחנו בחסי'רות ואינו נקי ובר. וכל השומע יצחק לי לא פסיק חוכא. ופה מה לך מי זאת עולה מן המדבר: לעשות לך שם כשם הגדולים. יושבי אהלים. בדברים שאין בהם ממש הבל הבלים. מה לתבן את הבר: זאת אשיב ל לבי. אף אני אביא. גם אנכי ידעתי ערכי עלי פחות שבערכין ולית טעמא דמסתבר: לישנא קלילא. ודבר שפתים אך למחסור דנפיש הבלא. לא דבר ולא חצי דבר: ומה גם בעתות כאל כי הת"ח בצרה וצוקה. כי אין בידם לכלכל את בני ביתם והשעה דחוקה. להביא אל כליהם בר: ובכל. יום ישוטטו בחוצות ובשוקים. להמציא טרף לביתם ולתת ריוח בין הדבקים. כי הנוגשים אצים כלו מעשיכם. ואותם דוחקים. להביא להם טרף ולא יהיה מונע בר: ולכן אין בהם הת"ח דעת צלולה מפני חומר שבה. ובקבע אין להם ישיבה. לישב על לימודם כאשר תאוה נפשם כי תלו בהו טפלי ומזכה לעובר: אכן ההכרח אם לא ישובח לא יגונה. ואגב דוחקא קורא ושונה. וחידושי תורה קונה. כל מאן דאלים גבר: כי מסיני הם נתונים ולמשה שנה. וכל אחד כשיעורו מתנה לו ניתנה. ועליהם נאמר לקחת מתנות באדם ובנחלתו התעבר: וכל אחד מוציא כלי למעשהו. אגב למודייהו. קמא קמא דמטי לידייהו. ביום שידובר: כמוני היום שאף שטריד במזוני. והוא לא שו'נה. לא אוכל להתאפק לחד'שיו יבכ'ר אפילו שאין לי כי אם פת קיבר: עושה חדשות דרך לימודי. כפי אשר תשיג ידי. לפי מיעוט שכלי אל שני קצותיו וחובר: ומה שיש בידי ספיקא. לפי מיעוט שכלי יורד לעומקא. וקורא ופושט ומחפש בספרן של צדיקים היטב הדק דקה מן הדקה. עד מקום שידי מגעת ואדע כי נכון הדבר: וקראתי בשם ויוסף אברהם שהן היום הוספתי. על כמה תשובות שחברתי. וקראתי בשם פועל צדק וכבר הדפסתי. והן