ויוסף אברהם יב

שלום עין ראתה ותעידהו אזן שמעה ותאשרהו ר'ב באישו'רי. כת'ר לי זעיר עט"ר וצניף תפארתי אב המון קנה וקנמון הרב הכולל בישראל להלל א"א הרא"ש נר"ו מגדולי רומ'י נטע נעמן זר"ק זרוק חוטרא לאוירא קאי אעיקריה. זרע המלוכה מלכות ב"ד שלשלת יוחסין ונצר משרשיו יפרה. כל שזרעו מיוחס אחריו גזע היחס והמעלה חוטר מגזע ישי מרן מלכא דוד המע"ה נז"י הבוחר בשירי. כאשר ידוע ומפורסם בכל תפוצות ישראל וכתוב וחתום בס' יוחסין אשר בידינו מימות ר' משה הנשיא זל שהוא קרוב שנים ואבימ'לך נר"ו דור שמונים מדוד המע"ה נשיא בית אב

בן מי זה העלם מבין ריסי עיניו ניכר סימן דלא ידע הצד השוה. ומה אנוש כי תזכרנו כי באת לדרוש בבעל זבו'ב יתוש קדמך מסאנא דר'ב וקידה מחוי. כי מיששת את כל כלי מורשי לבבי וכליותי מה מצאת בי כי הביאותני עד הלום ושפל אנשים יקים והוד והדר תשוה. אל תקרי בניך אלא בוניך הניחא לרבנן יודעי דעת ומביני מדע די נהירו ושכלתנו אשתכחת בהו כי שיח וכי שיג להם לדבר צחות והמה פתיחות דברו חכמים בהווה. טף למה באים במה נחשב הוא בבלי דעת מילין יכביר כעין תיב'ה פרוצה וכי כתב לה מאי הוי. בישישים חכמה סופרי דווקני לעשות משפט כתוב והמל'יץ בינו'תם שמו בם דברי אותו'תם הנחמדים מזהב ומפז שהקב"ה מתאוה על זה פקחת עיניך ואותי תביא ממציא יש מאין ולא חיישת למראית העין כל רואי ילעיגו לי כי מילתא מיני אזדא הרחק כמטחוי. איהו מותיב לה ואיהו מפרק לה ופשרא יחוה. בשנו'תו את טעמו טעם כעיקר הלכה פסוקה לא יסתור את דבריו הוא צוה ויעמוד מצות האב על הבן לקדם פני הקדש במעט שו'רי הנוטף מעצי הכתב אם מעט ואם הרבה איש לפי ערכו נגיד ומצוה. ומצות שפתיו לא אמיש וחיובא רמיא מלאו דלא תסור ועלי לשמור ולעשות וגדול המצווה. זו היא סיב'ה ויט משה את מט'הו לכבוד בית אבא בן יכבד אב

בן אשה אחת מנשי בני הנביאים כולם אהובים כולם ברורים. ושם אשה גדולה דכל בני ביתא משתבחין בה מנשים צדקניות