וילקט יוסף צג

שיראו שאין בו ממש וכן וירם תולעים ויבאש היה מטעם זה. (שם בשם של"ה)

יח המן וינחהו אהרן למשמרת למה דוקא אהרן לפי שהמן שהיה נגנז לדורות היה להורות שחסד אל כל היום להמציא לכל מזונות הצריך לו ואהרן היה מידתו חסד (שם בשם מקובלים)

יט המן ויקראו בית ישראל את שמו מן אלו הנשים ר"ל לפי שהיה המן מגיד מי סרח על מי כדאיתא בגמ' לפיכך היו הנשים מחבבין אותו וקראו לו שם ועי"ל מן הוא לשון מנין שהיה מגיד אם בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון (ש' בש' כלי יקר

) כ הסתכלות בפני רשע דע אחי באמיתות וכלל זה בידך שהאשה המסתכלת בפני אדם רשע אשר בלבו תאב אותה גם האשה בראותו דעתה מתבלבלת עליה לחשוב רק רע כל היום משא"כ המסתכל בפני חסיד שיראת ה' נופלת עליו מסיבת השכינה השרויה בפניו ובאור פני מלך חיים מהשפעת ראייתו נכנע היצר המביט בו באמת (מדרש האיתמרי)

כא הספד הצדיק שרוצה לקשר באמת נשמת צדיק אחר שיועיל זכותו גם אחר מותו הוא ע"י שמספידו ובוכה עליו במותו עין רואה חשיבותו בעולם ועי"ז זוכה להיות מזוקק להועיל בזכותו לבני דורו וגם אחר מותו הוא מליץ יושר עליהם בבואם על קברו וזהו סיבת הבכיה על מיתת צדיקים אע"ג דלדידיה הוא הילולא כמ"ש בזו"הק וזהו אחוזת קבר והבן (אור הגנוז):