וילקט יוסף צ

שייך אצל כל אדם דהיינו מה שמתחיל להתפלל בדביקות או מתבודד א"ע ובאמצע התפלה או התבדדות נופל ממדרגתו זהו בחי' הרהורי ע"ז כי כל הנפילות באים מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהש"ית כמ"ש נזורו אחור והש"ית ג"כ מסתיר פניו ממנו נמצא הוא אב"א וצריך להביא על זה עולה והעולה הוא כשמשביר את רוחו בקרבו ומתבייש וחושב בעצמו איך נפלתי והחזרתי פני מהש"ית ונשארתי אב"א ומרחם על עצמו כי אין רחמנות גדולה מזו וצריך לזה נסירה כמו שהיה אצל אד"הר שנברא דו פרצופין אב"א ואח"כ ננסר והיה פב"פ והנסירה הוא ע"י שם חת"ך כמו שכתוב בכונת פותח את ידיך ס"ת חת"ך היינו שחותך ומנסר אותו והשם חת"ך נעשה ע"י שמשבר את לבו כי כשמשבר את לבו בודאי מאנח ומוציא רוח ומכניס רוח והוא תרין רוחין וב"פ רוח גי' חת"ך וזהו בחי' נסירה ובא אל בחי' פב"פ וזהו בחי' עולה (ליקוטי מוהר"ן). ולענ"ד נר' שזהו רמז מ"ש רז"ל אנחה שוברת חצי גופו של אדם דהיינו כשאדם חוטא ח"ו הוא מחזיר פניו מהקב"ה וגם הקב"ה מסתיר פניו ממנו ונמצא אב"א וצריך נסירה וכמ"ש הרב ז"ל וכשאדם חוזר בתשובה ומאנח על חטאיו הוא מכניס רוח ומוציא רוח ונעשה שם חת"ך כמ"ש הרב ז"ל ואז ע"י השם ננסר זהו אומרו אנחה דהיינו אנחה על חטאיו שוברת חצי גופו של אדם דהיינו מה שהיה אב"א ע"י אנחה שובר ומחזיר פב"פ ודו"ק

ז הסיבה מה שארז"ל שבליל פסח אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב הטעם הוא מפני שבכל ליל פסח