וילקט יוסף פב

נמוך כי שם מקום שיש התעוררות דין (בינת יששכר)

כו דין רצון הבורא ית"ש שברא מד"הד בעולם כדי שיראו ממנו וכן יעשו שלא יצטרך להגיע עליהם מד"הד כלל וכלל והוא כמו שאדם מיירא את בנו עם השבט שבידו כדי שהבן יעשה רצונו ואם הבן עושה רצונו אין מכת השבט בא אליו וכל זה שהאב נוטל השבט בידו ומראה לו לייראו בזה אין כוונתו בשום אופן כדי שיכנו בשבט אך כוונתו להפך כדי שלא יצטרך להכותו ונמצא תחלת עשיית השבט ומה שמראה לבנו הכל הוא חסד גמור בלי שום תערובת דין כי כל זה עושה כדי שלא לענוש את בנו כן הוא ענין הדין ונמצא כי הוא חסד גמור (סידורו של שב')

כז דין תורה מי שצריך לדון לפני הדיינים בדין תורה זה לו עונש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה למשל דין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכ"ש כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה וע"כ כשעושין מ"ומ צריך שיקשר מחשבתו רק בתורה ובדינין המלובשין שם ומי שעוקר המ"ומ מן התורה ונופל אל המ"ומ בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלובש שם אזי עונשו שאח"כ הוא צריך לדון בד"ת ואזי צריך לחזור ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל העסקים שהיה לו בשעת מ"ומ מתחילתו ועד סופו צריך להביא הכל אל התורה לפני הדיינים והם פוסקים ע"ז ד"ת נמצא שחזר ונעשה מכל דברי המ"ומ תורה והוא לו נקמה שהתורה נוקמת על אשר עקר הדינין המלובשין במ"ומ כאלו אין שם תורה והכל לפי הפגם כי יש אחד שאין עונשו רק שצריך לדון אבל זוכה בדין רק