וילקט יוסף פא

האור ישר כשמקבל יש לו מוח קטן ואין יכול לקבל דברי חבירו שם

כב דביקות כשעושה מצוה או עוסק בתורה בדביקות עושה הגוף כסא לנפש ונפש כסא לרוח ורוח כסא לנשמה ונשמה כסא לאור השכינה פירוש כי המעשה הוא ענף מן הנפש והדיבור שנקרא רוח ממללא הוא ענף מן הרוח והכוונה הוא ענף מן הנשמה ועי"ז נעשה הנשמה כסא לאור שכינה שעל ראשו וכאילו האור מתפשט סביבו והוא בתוך האור יושב ויגיל ברעדה (אור הגנוז)

כג דביקות סיבת אמיתות החיות הוא הדביקות וכשיש לו דביקות בהש"ית שהוא חי החיים הוא חי בעצם וכשנפסק מן הדביקות הוא חי במקרה (שם)

כד דבורה בשם הקדושים כמו הדבורה שמהפכת מאכל שבפיה לדבש כן יכול האדם לעלות המאכל מתענוג גשמי לאור זיו השכינה ותענוג רוחני כשאדם נוטל פרי או דבר מאכל לברך עליו ומזכיר השם בכוונה ואומר ברוך אתה ה' אזי ע"י הזכרת השם שע"י השם נברא הכל עי"ז מעורר רוחניות עליון בזה המאכל ומקדשו ומעלה את המאכל מגשמיות לרוחניות עד שמאכל שלו הוא כ"כ רוחני כמו אור זיו השכינה שניזון ממנו המלאך בעולם העליון וגשמיות המאכל הוא מזון הגוף ורוחניות המאכל הוא מזון הנשמה (שם)

כה דין הא דכתיב בסדום ארדה נא ואראה הוא כי במקום שכינתו ית"ש גבוה מעל גבוה שם הכל עוז וחדוה וכשרוצה לעשות דין בעושה רעה כביכול יורד ממקום גבוה למקום