וילקט יוסף עד

ומייתי אותם לג"ע. משא"כ בעלי תשובה אי אפשר להם לעמוד ולעבור בדרך זה כלל כי יפקד עליהם עונם לאמר מה נשתנו אלו מאלו ואף שעשו תשובה מ"מ איכא מקום לקטרג וע"כ עוברים אותם דרך עקלתון ודרך רחוק (אספקלרי' המאירה משם האר"י זלה"ה)

ח דין וחשבון דין הוא שדנין אותו על שעבר עבירה וחשבון הוא בשעה שעשה העבירה באותה שעה היה יכול לעשות מצוה או ללמוד וזהו חשבון שמחשבים העתים ורגעים שהיו לריק ומענישים אותו על זה מלבד שעונשין אותו על העבירה גופא שעשה (חדושי הגאון מוהר"ר אליהו ווילנא זלה"ה)

ט דין ישראל ואומות נכנסין לדין ישראל נכנסין תחילה ואח"כ אומות העולם וטעמא מקמי דליפוש חרון אף ואין בזה טענה לאו"הע מפני שישראל מצווים על רמ"ח מ"ע ואין לך אדם מישראל שאינו מחוייב העשה וארז"ל דבעידן ריתחא ענשי העשה ג"כ א"כ אם ח"ו ידונו ישראל בעידן ריתחא לא היה אדם מישראל שיכול לזכות משא"כ באו"הע ששבע מצות שלהם אין בהם קום עשה (פנים יפות פ' אמור)

י דין הקב"ה דן את ישראל בב' מידות זו היפך זו וכולם שוים לטובה והוא אם האדם עכשיו הוא צדיק ועתיד להחמיץ דן אותו הקב"ה באשר הוא שם וכן מצינו גבי ישמעאל והפך זה אם האדם הוא עכשיו רשע ועתיד להיות צדיק או עתיד לצאת ממנו זרע כשר דן אותו ע"פי העתיד וזהו דוקא הקב"ה לא כן ב"ד של מעלה מטין לצד הדין מכל הצדדים היפך הקב"ה כמו שמצינו גבי ישמעאל שהיו רוצין לדון ע"ש העתיד וכן גבי מנשה