וילקט יוסף שעט

האש אמנם רדידי זהב וכסף מי שרוצה ללבן לש את העיסה ומשים אותם בתוך העיסה וכשנאפה ניסר הכתמים והשחרות. כן יעשה החוטא ישרה במים חמין היינו שיתודה בדמעות שליש וזהו תשו' הגדר ואח"ך ירחוץ א"ע מתענוגי גשמיות ויסבול תשו' המשקל ותשו' הכתוב. ואח"ך יעשה חבילות מצות והם לבנות כבורית בזה יתבטלו העונות והשחרות ואח"ך ינגב עצמו באור התורה והיינו תשו' הבאה שע"י לא יכשל עוד והוא העיקר בהעברת הכתם שבנשמה שהיא משולה בעדי זהב וכסף צריך ג"כ להתחמם א"ע בחמימות התורה כדרך כביסת רדידי זהב. (בינת יששכר)

סח תפלה יש להקשות הלא הש"ית מלא כל הארץ כבודו לית אתר פנוי מיניה ובמקום שאדם שם כבודו ית' מצוי וא"כ למה לי שיקובל התפלה ע"י המלאכים שילכו מהיכל להיכל וי"ל דהקב"ה עשה זה כדי שיראה לו לאדם שהוא רחוק וישתדל להתקרב מאד משל שהיה מלך א' חכם מאד ועשה באחיזת עינים חומות ומגדלים ושערים וצוה שילכו אצלו דרך השערים והמגדלים וצוה לפזר בכל שער ושער אוצרות המלך ויש שהלך עד שער א' ולקח ממון וחזר וכו' עד שבנו ידידו התאמץ מאד שילך דוקא אל אביו המלך אז ראה שאין שם מחיצה מפסיק בינו לבין אביו כי הכל היה אחוזת עינים והנמשל מובן דהקב"ה מסתתר בכמה לבושין ומחיצות ובידיעת שהש"ית מלא כל הארץ כבודו וכל תנועה ומחשבה הכל ממנו ית' וכן כל המלאכים וההיכלו' הכל גברא כביכול מעצמותו ית' כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה ואין שום מחיצה מבדיל בין האדם ובינו ית' בידיעה זאת ועי"ז