וילקט יוסף שיד

בחדש שופר בכסה ליום חגינו הרמז בזה דאותיות הקודמות לתיבת חדש הוא גזר ואותיות הקודמות לתיבת כסה הוא דין רמז לגזר דין שביום ראש השנה ואותיות שקודם שופר הוא קרע רמז ששופר קורע גזר דין כמו שאנו מבקשים קרע רוע גזר דינינו (שם פ' אמור)

ו רגלים ג' רגלים בכ"א נתקן מדה אחת בפסח נתקן תאות הממון כמ"ש וה' נתן את חן העם הזה בעיני מצרים וישאלום בע"כ כי הם לא רצו כלל כי אז נתקן תאות הממון. בשבועות נתקן תאות המשגל בבחי' דם נעכר ונעשה חלב בסכות נתקן תאות אכילה כי סוכות נקרא חג האסיף שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחי' תקון כל מיני מאכל כי אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו וזש"ה קרואי מועד אנשי שם זה בחי' ג' מדות הנז' שכ"א ואחד נקרא בחי' שם ממון כמ"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ברכת ה' היא תעשיר אכילה כמש"ה וקרא שם בבית לחם. משגל כמש"ה כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם. (ליקוטי מוהר"ן)

ז רגלים ג' רגלים מורים על ג' בחי' ילדות בחרות וזקנה חג הפסח כנגד זמן הילדות שהרי כשיצאו ישראל ממצרים מטינוף הע"ז שהיו משוקעין בה כקטן המשתקע בטיט וחג שבועות כנגד זמן הבחרות שקבלו התורה ונתחייבו בעול מצותיה ככח הבחור לסבול עול. וחג הסוכות זמן האסיף נגד זמן הזקנה שאז האדם נאסף אל עצמו מלהלוך אחר תאוה הזמן והוא רמז נכון. (מדרש האיתמרי):