וילקט יוסף רעז

הצדקה שעי"ז חוזר ומשפיע לשם אל הקדושה ועי"ז נתתקן וע"כ כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך (ליקוטי מוהר"ן)

ה צדקה היא תועלת הגוף והממון. הממון שנא' יש מפזר ונוסף עוד וכו' והגוף כענין שנאמר אצל הצדקה וארוכתך מהרה תצמח ועצמותיך יחליץ וכתיב ומבשרך אל תתעלם היינו מבשרו ממש. (הרב עיר גבורים פ' וירא)

ו צדקה היא סגולה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך עכ"פ אסור לסמוך ע"ז ולהיות מעורב עם הנשים ולהרבות שיחה עמהם ח"ו רק שאינו מזיק לו כ"כ וזהו ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה וכו' אבל אין האיסור רק שלא ירבה אבל מה שהוא מוכרח אין מזיק לו וזה נעשה ע"י הצדקה שהיא מצלת מהרהורי ניאוף שהם בחינ' אבי אבות הטומאה בחי' מות וצדקה מצלת מהם כמש"ה וצדקה תציל ממות ה' יצלנו. (ליקוטי מוהר"ן). ולעד"ן שעפי"ז יובן מאמרם ז"ל בבתרא כל הרגיל בצדקה הויין ליה בנים בעלי חכמה וידוע שמי שיש לו הרהורי ניאוף הוא שותה בכוס זה ונותן עיניו בכוס אחר ומזה בא פריצי הדור וטפשים זהו אומרו כל הרגיל בצדקה וסגולת הצדקה היא להנצל מהרהורי ניאוף ובזה מכוין כוונתו ומקדש עצמו וממילא הויין ליה בנים בעלי חכמה

ז צדקה הנה בא"ב יש ששה פיפין. דהיינו אל"ף אי אפשר לקרות בלא ף' וכן כ"ף וך' וקו"ף ופ"א וף' ג"כ א"א לקרות בלא פ' נמצא בא"ב ששה פיפין וששה פעמים פ' גי' ת"ף