וילקט יוסף קנה

כולה מקשה לרמוז כי התורה נקנית ע"י היסורין. מזבח היה מגן ומכפר עונותינו ושני שיתין היה לו רמז על ג"ע וגהינם. יסוד הבריאה כי לולא העונש אין יראת אלהים ולעת קץ באו ג' זמנים תחית המתים להשלים בו חסרון הגשמי וחסרון השלחן כמ"ש המשורר תערוך לפני שלחן נגד צוררי ימות המשיח תתרבה הדעת נגד חסרון המנורה ע"ד קומי אורי כי בא אורך עו"הב נגד מזבח שם יתקשרו הנפשות בצרור העליון תחת כנפי השכינה: (בתי נפש)

יב כהונה מה שצותה התורה ליתן מתנות כהונה הזרוע והלחיים והקיבה שם רמז על נתינת הצדקה הזרוע היא כלי הנתינה והלחיים הם כלי הדיבור לפייסו בהם. והקיבה רמז ע"ד המשל כמו הקיבה מתעכל כל מאכל וע"י עיכולו הוא נותן חיות לכל האיברים ואל יאמרו הידים והרגלים אנו עמלים והוא אכל את כספינו כן כדמותו העני האוכל הצדקה באכילתו הוא מוסיף שפע ורצון (שם)

יג כהונה למה הכהונה ניתנה לאהרן ולא למשה יש ד' טעמים בדבר. טעם א' הובא בס' חן טוב משום דמשה היה מוכרח לפרוש מאשתו וגבי כהן גדול תמן תנינן ומתקנין לו אשה אחרת ולכך לא היה יכול להיות כהן טעם ב' דמשה לא היה יכול להיות כהן משום דהיה גלגולו דאד"הר ואד"הר שפך דמו של עולם ודינו היה כמו כהן שהרג את הנפש שאל ישא כפיו טעם ג' דמשה לא היה יכול להיות כהן מטעם דהיה מלך ואסור להיות כהן ומלך כאחד טעם ד' דמשה לא היה יכול