וילקט יוסף קיח

התגברות היצ"הר על האדם החלק השני הוא דבר תלוי בחימוד ותאוה אשר נפש האדם נוטה לנפש בהמי וחומרי מתאוה כמו אכילה לרוב ומשגל נשים וכהנה דברים החמדה והתאוה אשר נודע לכל וא"צ לספרם ובאמת א"צ לזה פעולת היצ"הר כלל כי נפש החומרי עושה מעצמו אבל מה שעושה היצ"הר הוא כי הלא נודע לכל הוא כי טבע בני אדם במה שהורגל בו תמיד יקוץ בו אם יאכל בכל יום מעדנים טובים למאד לסוף יקוץ בהם אם ישמע קול שיר ערב תמיד לסוף יקוץ בו וכיוצא כי כך הטבע במה שאדם מורגל בו לא יערב לו כ"כ וא"כ אם יש לאדם אשה יפ"ת מאד הואיל ורגיל בה לא יהיה כ"כ חביב עליו עד שכמעט קץ בה ואם יהיה לו זונה באיסור ערוה מדי יום ביום יוסיף תאוה עד שיהיה קשה לו לפרוש הימנה וקשור בה ר"ל ככלב וכן במאכל היתר יקוץ ומאכל איסור בכל יום יוסיף עליו חימוד וכל זה הוא מלאכת היצ"הר כי הוא עושה לו כאילו היום נתחדש לו וכאילו מעולם לא טעם זה האכילה ובעילות איסור והוא בעיניו דבר חדש ולכך יערב ויבושם לו וזהו יצרו מתחדש לו כאילו הוא דבר חדש והסגולה לחלק הראשון הוא הק"ש דהיינו למסור נפשו לה' ולהיות נהרג על קדושת המקום וקדושת שמו ית' וכאשר יהיה זה תמיד רגיל אצלו וחקוק במחשבתו לא יהיה כח ביד יצ"הר להתגבר עליו לפתות לעבור רצון קונו לשום סיבה. כיון שחקוק בלבבו להיות מוסר כל נפשו וגופו וקנינים עבור השם ותורתו ואיך בשביל שום דבר בלי שום הנאה יעשה הרע בעיני השם ותורתו ועל החלק השני לבטל חמדה והתחדשות היצ"הר