וילקט יוסף קו

מן אד"הר שיאמרו לו הבריות אתה גרמת לנו מיתה אבל עתה מחמת קושי החולי רוב אדם מתירין עצמן למיתה ולמה לא אברהם ויצחק לפי שיעקב היה סוף גלגולו ותיקונו של אד"הר. (ילקוט דוד משם ש"ך)

ו חולי הטעם שביקש יעקב רחמים על החולי כדאיתא ברז"ל הוא לפי שצריכין שיהיה מיתת האדם נחשב לקרבן ואין מביאים קרבן רק על השוגג ולא על המזיד ואם לא היה חולשה תחלה שימרקו העונות כי היסורין ממרקין את העונות לא תהיה מיתת האדם נחשב לקרבן לכן ביקש רחמים שתהיה חולשה תחלה בכדי שהיסורין ימרקו העונות ולא ישאר רק החטא הוא השוגג ואז תבא המיתה ותכפר כמו הקרבן (שער המלך ח"ב שער ה' פרק ג')

ז חסרון כל החסרונות שבאים לאדם הן באים מחמת השבירה שנפלו נצוצות ונחסרו מהשכינה כידוע והתיקון הוא ע"י שמשמח את עצמו באלהיו אזי נשלמו כל החסרונות מהשבירה ונתעלה כל הנצוצות וזה אנכי אשמח בה' ובזה יתמו ונשלמו חטאים דהיינו כל החסרונות מן הארץ ארץ העליונה בחי' השכינה. (ליקוטי מוהר"ן)

ח חסרון כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור הש"ית שופע עליו אך האדם ע"י מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור הש"ית ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור הש"ית ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעליו נעשה הצל. (שם).