ומצור דבש ו

ממשש מיתת הם ייו ש. ומצור דבש חלק אורח חיים סימן א'. הלכות בית הכנסת. שאלה אשר נשאלתי מאיש אמונות מגדולי עירנו יצ"ו לחוות דעתי הקצרה עליה. וזה נוסח שאלתו אות באות

להיות כי בעירנו פה עוב"י מצרים יע"א ברחוב היהודים העי"א בנויים לתלפיות עשרה בתי כנסיות גדולים ומפוארים הי"ג. בפ"י. וזאת לפנים היו כל הבתי כנסיות הנז' מלאים פה לפה מהקהל המתפללים הי"ו כן ירבו וכ"י. ואולם בשנים האחרונות לרגלי הרחבת העיר ומגרשיה ורחובותיה ומבואותיה חדשים מקרוב ע"י השגחת הממשלה יר"ה. רוב אנשי העיר ורוב ככל אנשי צורה מיחידי הקהל יצאו מרחוב המיוחד ליהודים וקבעו דירתם בפרווארי העיר אשר רחובותיהם מרווחים ונקיים ואוירם צח. וגם שמה בנו להם בכנ"ם אחרים כלולים בהדר ויופי. ומובן מאליו שבתי כנסיות הראשונים אשר ברחוב המיוחד מקדמת דנא לדירת ישראל אין הקהל שבהם מספיק למלאת אותם. ויש מהם אשר לסיבת מיעוט יחידים המתפללים בו אין הכנסותיו מספיקים לכלכלתו. לשכירות חזן ושמש ושמ"ל ובדק הבית וכיוצא. וע"כ עלה בדעת פרנסי וטובי העיר נשיאי הארץ יצ"ו לסגור איזה מהם לגמרי. או ליחד בהם התפלות רק לימים נוראים וימים טובים וכיוצא. האמנם באשר זאת קשה בעיניהם להוציאה לפועל נועצו לעשות אופן אחר. והוא כי ברחוב הנז' יש שתי בתי כנסיות זו אחורי זו בנויים בשטח אחד לאורך הרחוב ואין ביניהם רק כותל המזרחי מבנין לבנים המפסיק בין זו לזו אשר בכותל ההוא בנוי ההיכל הקדש דבית הכנסת הגדולה. ובנפול המחיצה שביניהם יצורפו לבית הכנסת אחת אשר תהיה גדולה ויפה מאד וברוב עם הדרת מלך. ואז יוקבע ההיכל בבית הכנסת הפנימית הקטנה העומדת להצטרף עם הגדולה. ובמקום ההיכל הראשון הקבוע כעת במחיצה המפסקת העתידה ליפול כאמור יוקבע מקום הבימה. ובזה ישארו הב' בתי כנסיות הנז' מקודשים לתפלה כאשר היתה באמנה. זאת היא עצת הפרנסים יצ"ו והכן נמנו וגמרו. ובאשר עלי אני הח"מ שמו המשרה הזאת להוציא הדבר לפועל ולנצח על המלאכה. אמרתי להם כי לא אעשה דבר כי אם עד אשאל את פה מעכ"ת שי' המורה לצדקה יחש"ל אי אריך למיעבד הכי. מפני כי כמה ספקות אשר אני מסופק בדבר ולא אדע מה לעשות. א) אם מותר לסתור כותל בית הכנסת באופן כזה שאיננו לסתור על מנת לבנות רק לסתור הכותל ולהניח מקומו פנוי כמובן. ב) אם מותר לעשות כן. להוריד מקום קדושת ההיכל ולקבוע במקומו התיבה אשר איננה שוה לקדושת ההיכל והוי כמוריד מקדושה חמורה לקלה ג) אם יהיה האופן שלא יתכן לקבוע במקומו התיבה כנז"ל רק לסתור את כותל המפסיק בין זו לזו מקצה הכותל עד קצהו הב' ולצרף עי"ז את שתי הבכנ"ס לאחת. אם אין איסור בדבר שיהיה מקום ההיכל מדרס כף רגל לאנשי בית הכנסת. ד) מה לעשות בעצים ואבנים של ההיכל והכותל הזה אם מותר למוכרם או לבנות בהם מקום אחר של הקהל. אלו הם ספקותי בדבר ונפשי נכספה לדעת אי שרי מדינא אז אקרב אל המלאכה. או יותר טוב להניחם לסגור הבהכנ"ס הנז' או ליחד בהם התפלות לזמנים ידועים כעצת השרים הראשונה. ועל הכל אקוה תשובתו הרמתה בכתב ופקודתו אשמור לעשות ויבוא שכמ"ה עכ"ל שאלתו: וזאת תשובתי אליו

ראיתי את דב"ק טוב ארי נעשה שואל כדת מה לעשות בענין ב' בתי כנסיות אשר הסכימו פרנסי ונשיאי העיר יצ"ו לצרפם יחד. והגם כי כבודו יודע כי אינני פנוי רגע מעול הצבור ועסקיו המרובים ואף גם זאת אין אתי במחיצתי ספרים ובעלי תשובה הצריכים לי לעיין בד"ק. עכ"ז אינני בן חורין מחוות דעתי בענין הזה הנוגע לעדתינו. וע"כ פניתי מעט קט להשיבו בקצרה מה שדעתי הדלה נוטה בדבר זה במיצוי הדין וההלכה כפי אשר תשיג ידי יד כהה ומאשר חזו עיני בספרי הקדש אשר אתי במקום לימודי. ומה' אשאלה עזר יאיר עיני בתורתו לבל אכשל בדבר הלכה אמן

והנה ידידי בצחות לשוני בירר דבריו באר"ש מטוהר"ה. וחילק ספקותיו לארבעת רבעיהם כאשר העלם על ספר כסדר שאלתי. שאלת חכם לב ויודע ספר. וגם אני בעהי"ת אשיב לו על ראשון ראשון.