ומצור דבש ד

לעשות נחת רוח לנפש מרן אבא ז"ל, הן אין בכמותם שיעור ספר כמובן, ואם אוסיף להניחם אתי כאשר עד הנה, הלא אירא בי הרמש זוחל הלז יקח גם את שאריתו לברות לו, ויירש הוא את יגיע אבותי, ועל כן סעיפי השיבוני, לשוב מדעתי, ועת לעשות לה' משום כבוד אבותי ולאסוף ולקבץ כל כתיבותי, ולסדרם על סד"ר חלקי הש"ע, ולעטרם בכתבי עט"ר מרן אבא ז"ל, ולשים כל פסק שלו, בחלק הראוי לו, וכן עשיתי בעהי"ת. ולמען כבודו, קראתי שם ספרי הקטן הזה, בשם ומצור דבש לשתי טעמים והם אחד, ראשונה, כי מצורו נחצבתי והוא אבי אשר ילדני, ובשמו אעדה גאון וגובה, וכי כן נודע בחייו, בשמו צוף דב"ש זצוק"ל) ושנית, כי צור דבשו הוא היה נסיכה עתה להחיש פעלי ולהדפסת ספרי בעט ברזל ועופרת לעד בצור יחצבון

וכאשר כן עשיתי בראשית פרי תנובת לימודי הוא ספרי הקטן שער המפקד על מנהני עיקו"ת, וכן פניו למטה עשיתי ביאור רחב וקראתיו בשם נהר פקוד, ולמענו ולמען כבודו הקדשתיו לשמו, ככתוב בהקדמת ספרי הנז"ל, לך נא ראה, ובספרי הנוכחי, על כל פסק שהוא של עט"ר מרן אבא זצוק"ל כתבתי ממעל לו, בן יכבד אב, להודיע כי שלו הוא, וכל זאת אולי אשלמה אחת מאלף מחובותי אל עט"ר מרן אבא ז"ל, כי מידו כל הכבוד הזה לי, כי מאד מאד השתדל בעדי ללמדני תורה וחכמה, נפש צדיק לא שבעה מהלעיטני כשור כל מדע אשר אך אוכל לסובלו לפי ערך שנות נעורי, מלבד לימוד התורה אשר גם עד בלעי רוקי לא הרפני, עוד זאת בשנות נעורי, למדני להיות סופר, (ע"י אומן ששכר לי) והוא למדני להיות גם מליץ ואעשה חיל במלאכה זו (וממנה נתפרנסתי בימי עלומי) וכן לא חדל ללמדני, מלאכת השחיטה, (לא למלאכה רק לשלימות מדע) וכן למדני להיות מוהל, כי הוא היה אומן מומחה ז"ל, ועוד, ועוד, אשר כל אלה המה בעוזרי במשרת עול הצבור ששמה עלי ההשגחה, לרעות ביעקב בכרך גדול של מצרים הברוכה, ועל כל טוב אשר גמלני אבא מארי זצוק"ל, לא אוכל שלם אחת מהנה, ויה"ר תערב לנפש צדיק את מנחתי הקטנה אשר הקרבתי שי למענו להוציא לאור כל יגיעו, ונפש אדוני תהיה צרורה בצרור החיים, נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ, וזכותו תהיה בעדי ובעד בני ובעד אחי היקרים ה"ה מעלת הרב ה"ר יקותיאל הי"ו תושב בעיקו"ת ירושלם ת"ו, ומע' הרב כמוה"ר מסעוד חי יצ"ו ובניו הי"ו אחי וחתני, הנצב לימיני פה מצרים יע"א בכל עסקי שירות הקהל הי"ו ובעד אחיותי ובעד כל זרעו לברכה, משפחת בית דוד, ישמרם צורם, ויהיה מנגם וסתרם ולהאריך ימיהם בטוב ובנעימים אמן

ועוד זאת אדרוש ממך קורא נעים, והיה כאשר עיניך תחזינה באיזה פסקים ובפרט בקונטריסים שבספרי זה הקטן שהארכתי קצת בשקו"ט בדברי הפוסקים, ובסיבת זה יחזיק הפס"ד כמה דפים, ואולי תאמר אלי כי הנני דורש ואין אני נאה מקיים, כי הלא בהקדמתי שכתבתי לס' משפט וצדקה ביעקב ח"א, להגאון המפורסם כמוהר"י אבן צור זצוק"ל, הנדפס על ידי בהוצאות הח"ק דובבי שפתי ישנים תכב"ץ שיסדתי בעוב"י פאס המהוללה יע"א, שם אנכי העירותי אזן המחברים אשר כגילי לבל יאריכו מיתרי תשובותיהם, ויחבלו מעשה ידיהם, כי באריכות יוצאה מהגבול, קורא אין להם, ומדוע אנכי מוצא שפתי שנתי על זאת לא צדקת אענך, בהון נא אמרי הכתובים בההקדמה ההיא, ולבבך יבין, כי מטרת תוכחתי חיא נגד פני איזה מהמחברים, בזמנינו, אשר יכניסו תוך תשובותיהם. דרך אגב פירוש דברי תוס' במסכת פ' או בשקו"ט בדברי איזה פוסק, מה שאין להשקו"ט ההיא שום שייכות לנדון הדין שהוא דן עליו, ובתוך הפסק יצא ממלאכתו, למלאכת שיטה וכללים, וכו' ובסיבה זאת יתעבו דפי הפסק והתשובה, ללא צורך, וללא תכלית, וגם אני חלילה לי מעשות זאת בכל תשובותי שנדפסו, ואשר אתי. כאשר עיניך תחזינה מישרים בכל תשובותי, אכן אם גוה הנדון שאנו דנין בו, יסתעפו