צרור החיים (לונשטם) קלט

ד' עליהם בעברם על השבועה אשר השביעום, והיא לא תצלח. לכן היו טומנים ידיהם בצלחת לבלתי ימרודו במצות המלך. ולא הי' כחם אלא בפה, להרבות בתשובות וצומות ולבקש מד' שירבה להשיב אפו, והוא יגאלם מיד צריהם

וכאשר חסד אל סבב הגלגל וירד המן ומרדכי עלה, ואסתר בקשה מאת המלך להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא וכו', אמר המלך להם: ראו, שאת אשר הי' ביכולתי לעשות לכם, עשיתי, הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על עץ, ואתם ג"כ תכתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך, ר"ל בטוב בעיני חכמתכם, כי תדעו שכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב, ואם כן הפקודה הנכתבת ע"י המן בשמי ונחתם בטבעתי אין להשיב עוד, לכן תכתבו כטוב בעיני חכמתכם על דבר היהודים שיהי' להם להועיל

והמה בחכמתם וצדקתם כן עשו, שלא השיבו הספרים הראשונים כלל, אלא שבספרים הראשונים לא הי' כתוב, רק שהמלך צוה להשמיד את היהודים אבל לא צוה את היהודים שלא יעמדו על נפשם להציל את עצמם, אך היהודים היו יראים מחטוא לד' בהרימם יד נגד מצות המלך, ולכן לא הכינו את עצמם למלחמה כלל, על זה כתב מרדכי בפירוש בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, שהוא, ר"ל המלך. מרשה את היהודים להקהל ולעמוד על נפשם להשמיד וכו' את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם: שדבר זה אינו מתנגד כלל לספרים הראשונים. וכיון שנתנה להם רשות מאת המלך לעמוד על נפשם, והיו יודעים שלא יהי' להם עון בדבר זה, לא חששו לבקש עוד מאת המלך עזר וסעד, אבל שמו באלדים כסלם, בטחו בישועתו, וישובו ויחיו העצמות היבשות, שבו ונתעודדו הלבבות הנרדמות, וילבשו חיל ויאזרו גבורה, ומי יתייצב לפני בני אל חי עת עיניהם אל אביהם שבשמים, ובימינם חרב נוקמת? וכן הי' להם כי הפיל ד' חתת ומגור מסביב להם, יראו שונאימו ויבושו ויחגרו ממסגרותיהם, ומה נראתה השגחת הש"בה בזה, ועוצם נסיו ונפלאותיו בימי הגאולה האלו, כי מראשית, כל גויי הארץ קמו להשמידם, וישראל, כאשר אמרו חז"ל לא שלחו יד רק בזרע עמלק, ואין איש מכל העמים אשר עלה על לבבם לעמוד לבני עמלק לעזרה, כי יראה ורעד יבא בם, ויתחבאו, ולא יראו החוצה. כן הוא ענין הכתובים בלי ספק, והוא פשוט ומקובל מאד ב"ה

היוצא מכל מה שנתברר מן המקרא, מן הקבלה ומן הגמרא, מן הסברא, ומן הנסיון הוא כן, שטרם ישמעו פעמי רגלי משיח צדקינו, הוא המרומם על כל יתברך ויתעלה שמו, על ידי סבותיו המפליאים, יסיר חילוק האמונות מעל פני כל הארץ, ויכירו וידעו כל העמים כי ד' הוא האלדים לבדו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ואולי יהי' ההתהפכות הזה ע"י מלך המשיח עצמן, באופן שיהי' המשיח אחת מהסבות לאחדות הלבבות הלזה, שלעוצם חכמתו ורוח אלדים אשר בקרבו, יהי' לו יכולת על לבות בני האדם להטותם לרצונו כחפצו, כמו שהעיד עליו הנביא (ישעי' י"א) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, ר"ל שלא כשאר המלכים, בחיל וכח יכבוש ארצות, אבל בשבט מוסר וחכמה שבפיו יכה ארצות ויביאם תחת רגלו, וברוח תבונה אשר יענו שפתיו להוכיח הרשע ולהראותו רשעתו, בו ימיתהו, בזה אין אנו יכולין להכריע ואין תועלת בהכרע' זו. זה הוא ברור ומוכרע שמבלי טהרת הלבבות כולם להמליך עליהם ד' אחד, לא יקוה האיש האלדים הזה, וזה הוא העיקר המקוה, שכל טוב הזמניי, וריבוי הכבוד, ושוב ישראל וירושלים לתפארתם, הכל טפלה לו, ר"ל לאחדות הלבבות הלזו

והנני מוסיף להביא לך ראי' ברורה על כל זה. דהנה כל התלמוד, ספרי ההגדה, והקבלה, פה אחד להם שהעיקר