צרור החיים (לונשטם) קטו

שלילות ידיעתך מרשיך לחדש דבר, אשר לא רצו לחדש כל אשר היו לפניך מעולם

והמה אשר שינו מנהג אבותיהם, ואוחזים כרצונם במנהגים אחרי' עוברים בודאי על לאו זה דאל תסג גבול עולם. ואם ינהגו במנהגיהם במקום שאוחזים עדיין במנהגי אבותינו, אין שגם ספק שעוברים על לא תתגודדו, שדרשו רז"ל לא תעשו אגודות אגודות

ומ"ש בעל הנוגה שבשני בתי דינים לא שייך לא תתגודדו: גם הביא ראי' מרבי שאכל עלה של ירק בבית שאן, והביא ראי' מחזקי' שמקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו. ואחריו החזיק בעל הקנא' הלהג הרבה אין תבונה בו

צחוק עשו לנו האנשים האלה, לולי עששה מכעס עינינו, ודוה לבנו בחטאינו על התגברות החציפות בימינו. אם אמרו חכמינו ז"ל שבשני בתי דינים לא שייך לא תתגודדו אי' איפוא הם השני בתי דינים החלוקים במנהגים האלו? האם אתם כהני ד' תקראו להחשב בית דין, נגד חכמי ישראל הגאונים, אשר על כסא חכמתם לדגליהם חונים

? כן העיזו פניהם להקל ראש על הפיוט אז בקול רעש וכו' וממקומך מלכינו וכו', הקבוע בתפלת שחרית של שבת, אשר מבלי טעם וראי', בלי דעת ובלי תבונה, יאמרו שאינו חובה עלינו עם שנהגו בו אבותינו ואבות אבותינו, ואשר בנעימת לשונו הוא מאיר עינים ומעיר הנפש, מלבד הטוב הנסתר הצפון בסודו. ועם שאין להפסיק בה בברכת ק"ש, אין זה ראי' שלא לאמרם כלל. הלא פסקו כל הפוסקים שגם באמן אין להפסיק באמצע ברכת הק"ש ופרשיותי', א"כ יקל בעיניהם שלא לענות אמן

עזי מצח האתם אשר אין לכם לב לדעת ולברר שום ענין הלכה על בוריו, איך תאמרו: מדוע לא יהי' לאל ידינו לשנות מנהג שנהגו בו אבותינו ואבות אבותינו חכמינו וזקנינו, הלא גם חזקיה מלך ישראל התיר לכתת נחש הנחושת עם שאבותיו לא כתתוהו, ורבי התיר את בית שאן, עם שאבותיו לא התירהו, הלא לכם לדעת מי הי' החזקי' מלך ישראל הלזה, שאמרו עליו שבקשו לעשותו משיח, וכשמת הניחו ס"ת על ארונו לומר לימד זה מה שכתוב בזה. ומי הי' הרבי הזה אשר תקחו ראי' ממנו, הלא הוא אשר הי' נקרא שמו רבינו הקדוש, לעוצם חכמתו קדושתו וטהרתו, הוא הי' נשיא כל ישראל, רבן של כל בני דורו, ועמו בית דין הגדול מכל חכמי וגאוני הזמן, הוא הי' יכול לומר שאותו כחזקיהו מלך יהודא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, שהם לא היו משיגים מה שהשיג הוא. ואף שמימות חזקיהו עד רבי כבר נתחלשו דעות האדם הרבה, ולא היתה הלכה ברורה בימי רבי כאשר היתה בימי חזקיהו, שבימיו עדיין לא היתה שום מחלוקות במצות התורה (כי המחלוקות הראשון הי' בזמן יוסי בן יועזר שהי' בזמן הבית השני) באופן שאין להעריך חכמת רבי עם עוצם חכמת חזקיהו מלך יהודא מ"מ כיון שהי' נשיא ועשה מה שעשה בקבוץ כל חכמי הדור אחרי אשר נשאו ונתנו בדבר ומצאו נכון לשנות ממה שהנהיגו לפניהם, היה כח בידו לשנות, ועלינו החיוב לשמוע בקולו, כמ"ש ז"ל ביומא במעשה דר"ג ור' יהושע, אין לך לשמוע אלא לשופט שבימיך. וכן אם היו מקבצים יחד רוב גאוני הדור שבימינו, ונשאו ונתנו כפי חכמתם וצדקתם ומצאו נכון לשנות מנהג ממנהגים הישנים, ג"כ היינו מחויבים לשמוע בקולם, ואף שאינם בגדר רבי ובית דינו כמ"ש ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו', ומטעם הנ"ל

אבל אתם! אשר לחשך תקראו נוגה, ועל בני בינה, תחגרו קנאה, האתם תחציפו פניכם לומר שמקום הניחו לכם אבותינו להתגדר בו, שאתם השגתם מה שלא השיגו הם? עמדו נא בחבריכם