צל"ח סדר קדשים סו

בכל הזבחים ואינו בכרת ואעפ"כ פוסל וליכא למפרך מה לשינוי קודש משחיטה לזריקה שכן ישנו בש"ב דשוחט ע"מ להקטיר חוץ למקומו יוכיח שאינו בש"ב. ומעתה כיון דילפינן משחיטה לזריקה ולהקטרה שוב ילפינן משחיטה לקבלה ולהולכה בק"ו ומה הקטרה עצמו שאם הקטיר שלא לשמו כשר אפ"ה משחיטה להקטרה פסול קבלה עצמה שאם קיבל שלא לשמו פסול ק"ו שפסול אם שחט ע"מ לקבל או להוליך וא"כ ישנו מחשבת שלא לשמו בד' עבודות ובמה דכתבתי דישנו בד' עבודות קאי על שלא לשמו אבל פיגול בין חוץ לזמנו ובין חוץ למקומו אינן מעבודה לעבודה רק בשתי עבודות ודלא כהרשב"א והרז"ה ניחא לי דלפי מה שכתבתי לעיל לסברת הרשב"א דפיגול ישנו בד' עבודות והקשיתי א"כ איך יליף ר' יוחנן חוץ מיניה הא איכא למפרך שכן ישנו בארבע עבודות ותירצתי דר' יוחנן יליף מש"ב קשה לי איך פוסל ר' יוחנן בשוחט ע"מ להקטיר לע"ז והרי מחשבה זו אפילו בפנים אינה פוסלת דאין ש"ב אלא בזריקה ואיך יליף מיניה חוץ. בשלמא אי הוה יכול למילף מחוץ למקומו דבשלמא פנים מפנים לא יליף מחוץ למקומו דפרכינן שכן נוהג בכל הזבחים אבל ע"ז נוהגת ג"כ בכל דבר שפיר ילפינן מחוץ למקומו שפיר פוסל בהקטרה ובזה אתי לי שפיר דיש לנו צריכא הפוכה מצריכא דגמרא דבגמרא קאמר דפנים היא רבותא לריש לקיש וחוץ רבותא לר' יוחנן ולדידי איכא למימר גם להיפך דחוץ רבותא לריש לקיש דאף דחוץ פוסל בכל הזבחים אפ"ה לא יליף מחוץ למקומו ופנים רבותא לר"י ובזה ניחא לי מה שיש להקשות לסברת התוס' בסנהדרין (דף סא) ולעיל (דף יד) דבפעם א' לא מחשב מומר א"כ למה לי פלוגתא כפולה לפלוגי בשוחט קדשים ע"מ לזרוק לע"ז ריש לקיש אומר כשרה וא"כ מוכח דאפילו בפנים אין מחשבין מעבודה לעבודה שהרי מכשיר לגמרי ור"י אומר זבחי מתים וא"כ מוכח דאפילו בחוץ מחשבין מדהוה זבחי מתים ולפי מה שכתבתי ניחא דהוה אמינא דר"י דוקא משום מחשבת ע"ז שהוא נוהג בכל דבר סברי מחשבין דיליף מחוץ למקומו אבל במחשבת שלא לשמו הוה אמינא דמודה לריש לקיש. אלא הקשיתי על זה שהרי מחוץ למקומו ליכא למילף שכן ישנו בד' עבודות וצריך אכתי למילף מש"ב א"כ קשה איך פוסל ר"י בשוחט ע"מ להקטיר לע"ז אבל לפי מ"ש דחוץ למקומו אינו רק בב' עבודות דהיינו זריקה והקטרה שוחט ע"מ לזרוק או ע"מ להקטיר. ומה דאמר ר' יוסי שישנו בד' עבודות היינו שלא לשמו ניחא:

אלא דלפי מ"ש דמחשבת ע"ז שפיר ילפינן מחוץ למקומו דגם מחשבת ע"ז שייך בכל הזבחים א"כ קשה קושיית התוס' איך אמר פנים קשיא לרשב"ל דלמא ר' יוסי מפיגול או מש"ב יליף וליכא למימר כתירוץ התוס' דאיכא למפרך שכן אינו באותו עבודה דלמא שלא לשמו יוכיח שישנו באותו עבודה ואעפ"כ זה מחשב וזה עובד לא אמרינן ואי מסתברא הגמרא דר' יוסי בלי שום יוכיח יליף א"כ משלא לשמו איך יליף מה שלא לשמו שכן אינו נוהג בכל הזבחים תאמר במחשבת ע"ז שנוהג בכל הזבחים וא"כ על כרחך גם בזה צריך לומר להיפך פיגול יוכיח שנוהג בכל הזבחים ואפ"ה הכל הולך אחר העובד וא"כ דלמא להיפך תחלת דינו מפיגול או מש"ב וסוף דינא שלא לשמו יוכיח שישנו באותו עבודה והכל הולך אחר העובד:

לכן נ"ל לקיים פירוש רש"י דהוה ליה לומר מפגלת וכיון דיכול למילף מפיגול ויכול למילף מש"ב א"כ למה יליף מש"ב ואמר פוסלת ואיכא למטעי דקאי על שלא לשמו ונימא דשלא לשמו פוסל מעבודה לעבודה הוה ליה למימר מפגלת שאין מקום לטעות אלא ודאי דבאמת גם שלא לשמו פוסל מעבודה לעבודה ובהכי ניחא מה דפירש רש"י תחלה מחשבה פוסלת וכו' דעיקר פגול מעבודה לעבודה הרי שפירש רש"י על פיגול וכן במסקנא שמחשבה פוסלת בד' עבודות פירש רש"י על פיגול. והיינו כיון דעל כרחך פנים קשיא לרשב"ל ליכא למטעי ואף דיליף מפיגול נקט פוסלת:

והנה למה דלא אסיק אדעתא עדיין פירכא דד' עבודות א"כ קשה למה לא יליף רשב"ל בחוץ מעבודה לעבודה מש"ב בפנים בק"ו מה ש"ב שאינו באותו עבודה וכו' וכדיליף בזבחים פנים מפנים ובשלמא בפנים סובר הרשב"ל דגלי רחמנא בזריקה דאתיא מבינייהו ול"ל קרא אלא ודאי דגלי קרא דאין מחשבין אבל בחוץ דלא גלי נילף ק"ו וצריך לומר כיון דכבר גלי רחמנא בשלמא לשמו דאין מחשבין שוב ליכא ק"ו בחוץ דאיכא למימר שלא לשמו בפנים יוכיח שישנו באותו עבודה ואינו מעבודה לעבודה אבל לפי מה דאמר הא בתר דשמעה מר' יוחנן א"כ מודה רשב"ל בפנים דמחשבין א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לא נילף חוץ ק"ו מש"ב. אולי מה שתמוה בדברי מהרש"א שהקשה קושיית הגמרא בזבחים אולי טעות נפל בדפוס וכוונת המהרש"א לקושיא הנ"ל דחוץ נילף ק"ו מש"ב:

והנראה לענ"ד בישוב קושיא זו דלמסקנא דרשב"ל מודה בפנים ופליג רק בחוץ סובר כפי מה דמקשה בזבחים דקרא דזריקה אתיא להורות דמחשבין וקשה הא קרא ל"ל הא בלא"ה אתיא מק"ו דרב אשי אלא דקרא אתי לסתור הק"ו דלא נילף מיניה דאי מק"ו הוה ילפינן גם חוץ להכי כתב קרא מפורש בפנים לומר דוקא בפנים ומתחלה דהוה פליג גם בפנים הוה סבר דלהכי כתיב בזריקה דאין מחשבין ושוב ליכא למילף חוץ דשלא לשמו בפנים יוכיח ובזה נלע"ד כפל הלשון בפלוגתא דר"י ור"ל מחשבין מעבודה וכו' וילפינן חוץ מפנים וגם מה דאמר ואזדו לטעמייהו ועביד צריכא וכיון דאיכא צריכא לא שייך לטעמייהו ולפי מה שכתבתי ניחא דר' יוחנן סבר מחשבין וכו' היינו בפנים בשלא לשמו דזריקה לדידיה לאו מיותר כדמוקי בזבחים ולכך ילפינן חוץ מפנים שאין לנו שום יוכיח לסתור הק"ו ורשב"ל סובר אין מחשבין היינו בפנים מדגלי בזריקה והיינו לומר דאין מחשבין. ואף דבש"ב מחשבין מ"מ שוב לא ילפינן חוץ מפנים דשלא לשמו יוכיח. ושפיר שייך ואזדו לטעמייהו:

ולפי מה שכתבתי מתורץ קושיית התוס' שהקשו תימא אי חשיב פיגול אף במחשבה בלא דבור א"כ משכחת זביחת ע"ז בדבור ע"ש ולפי מ"ש אי אפשר לומר כן לא מבעיא לר' יוחנן דא"כ היכי יליף חוץ מפנים מה לפנים שכן ישנו במחשבה וגם לרשב"ל דא"כ למה הוצרך לומר אין מחשבין ולא ילפינן ופירשתי כפל הלשון דלפי שסובר גם בפנים אין מחשבין בשלא לשמו לכך לא ילפינן חוץ דשלא לשמו יוכיח והרי אפילו אי הוה מחשבין בפנים ליכא למילף חוץ מיניה דאיכא למפרך שישנו במחשבה:

דף מ בגמרא פסולה אין ז"מ לא ורמינהי יהנה התוס' לעיל (דף לח ע"ב) הקשו היכי דייק ז"מ לא והא לעיל קתני ר"א אומר פסולה אע"ג דאסור בהנאה וכן הקשה הרשב"א כאן. ונלע"ד בהקדים דעת הרא"ה שאף שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מ"מ באכילה אסורה הבהמה שבשחיטתה לא הותרה ושחיטה זו לאו שחיטה מקרי. והנה הרגיש הרא"ה בעצמו במה שקשה לדעתו דא"כ מה פריך משנים אוחזים וכו' והא פסולה תנן במתני' והיינו איסור אכילה. והטעים הרא"ה הדבר בנועם דבריו דטעם פסולה ולא ז"מ היינו משום דהר מחובר הא לנדא אפילו ז"מ הוה. והנה דבר זה לא הוזכר במשנתינו ומתניתין נקט להר משום רישא אבל בסיפא בשנים ששחטו דלמא אפילו לגדא נמי פסולה אין ז"מ לא משום דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואמרתי דא"כ למה נקט במשנתינו א' לשום אחד מכל אלו. והוצרך לשנות הדבר לקמן במשנה השוחט לשם קדשים והוה לי' למתני סתם שנים אוחזין ושוחטין א' לשם דבר הפסול וכו' והיה כולל כל הפסולים יחד אלא ודאי שלא היה יכול לכלול כל הפסולים לפי שיש פסולין שאפילו ז"מ נמי הוה בשנים ששחטו ושפיר פריך לקמן אמ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ולפי זה מוכח דמשנתינו פסולה דוקא דאי פסולה משמעו גם ז''מ למה נקט