צל"ח סדר קדשים מ

דוקא דיעבד ולא החזיר אפילו דיעבד לא דא"כ קשה למה תנן בסיפא השוחט מן העורף שחיטתו פסולה הרי אפילו מן הצדדין פסולה וכמו שהקשה מהרש"א. אלא דא"כ על כרחך יצטרך להביא סיפא ועדיף לי' להקשות מסיפא לחוד וכל דברי התוס' הוא רק דמצינן לפרש כן כל זמן שלא שנינו סיפא השוחט מן העורף ועל זה כתבו בקונ' לא פירש כן דלדידהו עכ"פ הפירוש כשרה הוא דיעבד ורש"י מפרש דכשרה היינו לכתחלה אלא דהתוס' מדויל ידייהו משתלמי דלדידהו דכתבו בדבור המתחיל מסתברא דלכתחלה פליגי אבל בדיעבד לכ"ע כשרה בכל ענין וא"כ מסיפא קאמר שפיר מסתברא דהמולק מן העורף משמע בדין מליקה לכתחלה שהיא מן העורף. וא"כ כל זה מסיפא אבל מרישא אפילו מחזיר דוקא מ"מ המולק מן הצדדין ודאי דלא מיירי כדין מליקה לכתחלה וא"כ מיירי באינו מחזיר ואין להקשות א"כ מאי אריא צדדין אפילו מעורף נמי זה אינו דין העורף עכ"פ בדיעבד כשר משא"כ לצדדין ואולי התוספות כתבו כן לשיטת רש"י דפירש בגמ' דלענין דיעבד פליגי ולהכי נתחכם במשנה לפרש כשרה היינו לכתחלה משום דהוה קשה לי' דא"כ למה לא מקשה מרישא וכנ"ל ועל זה כתבו התוספות דאפילו לשיטתו מצינן לפרושי וכו' וכנ"ל אלא שבקונ' לא פירש כן. ונחזור לדלעיל שכתבתי טעם למה לא מתרץ לבני ר' חייא דסיפא דוקא כשר במליקה עיקור פסולה בשחיטה וכתבתי דאם מחזיר כשר א"כ כבר מוכח ממשנה דזבחים דמלק בסכין וכו' דעיקור פסול בשחיטה. ומעתה מתורץ מה שהקשיתי לרב הונא דמוליך ומביא כשר ומלק בסכין משום חלדה וא"כ ממילא ממועט מחזיר סימנין דאל"כ ליכא חלדה וא"כ משנתינו למעוטי מחי וניחא לי עתה דלרב משנתינו סיפא דוקא וכשר במליקה עיקור פסול בשחיטה דלדידיה לא שמענו זה ממשנה דמלק דמלק היינו דרך מליקה בלי חזרת סימנין דחזרה פסול לדידיה ולכך הוה תמיד חלדה:

עוד נלע"ד לתרץ דאף דמאן דאמר מוליך ומביא כשר במליקה לא מוקי מלק בסכין משום דורס משום דמליקה יש גם בלי דרסה דהיינו מוליך ולא מוקי במליקה כהנ"ל דקוצץ דאיכא דרסה משום דלמ"ד מוליך כשר א"כ עדיף טפי להוליך ולהביא במליקה מלהיות קוצץ ויורד וכמ"ש בגמרא לרב כהנא דזו היא מצותה היינו אף זו היא מצותה וכ"ש מוליך ומביא ופרש"י בהדיא דכי עביד מליקה כשחיטה עדיף טפי וא"כ היכי קאמר סתם מלק בסכין נבילה הא אדרבה מעשה מליקה לכתחלה היא בלי דרסה אבל במחזיר סימנין אף לבני ר' חייא אף מחזיר סברי ופירש"י דמצוה למלוק שדרה ומפרקת תחלה וכו' אלא שאם החזיר סימנין אף זו היא מצותה וא"כ שפיר שנינו מלק בסכין נבילה משום חלדה ואין להוכיח מזה דמחזיר סימנין פסול במליקה דאף אם מחזיר כשר מ"מ מלק בסכין היינו כדרך מליקה לכתחלה שהוא בלי חזרת סימנין והוה חלדה ואיצטריך משנתינו כשר בשחיטה למעוטי מחזיר סימנין:

ואומר אני שעל כרחי צריך אני להשאר בתירוץ הראשון דלרב הונא משנתינו סיפא דוקא כשר במליקה עיקור פסול בשחיטה. משום דעכ"פ אין סברא לומר דמוליך ומביא יהיה במליקה עדיף מקוצץ ויורד ולומר במחזיר אף מחזיר דהיינו לכתחלה עדיף בלי חזרת סימנין דממ"נ אי אמרינן דמאי דלא קפיד רחמנא לפסול מעשה שחיטה במליקה כי עביד מליקה כשחיטה עדיף ולהכי מוליך עדיף מקוצץ א"כ במחזיר נמי כיון דכי מחזיר נמי כשר ממילא עדיף להחזיר סימנין להיות בלי חלדה כמעשה שחיטה או קודם חיתוך מפרקת וא"כ כיון דר"ה לא מוקי משום דורס משום דמוליך עדיף וא"כ סתם בסכין היינו במוליך א"כ לפי זה ממילא מוכח דמחזיר סימנין במליקה פסול לגמרי דאי כשר א"כ לא קפיד רחמנא במליקה שלא לחזור סימנין וממילא עדיף לכתחלה להחזיר וא''כ מלק בסכין אמאי נבילה משום חלדה הא סתם מליקה לכתחלה היא בחזרת סימנין וליכא חלדה אלא על כרחך דאי אפשר להחזיר סימנין דבחזרת סימנין פסול במליקה וא"כ משנתינו למעוטי מאי. אמנם לפי מ"ש דבחזרת סימנין מתעקרי הסימנין ואם נימא יש עיקור בשחיטה בעוף א"כ ניחא מתרי טעמי חדא דמלק בסכין ממ"נ נבילה או משום מחליד או משום עיקור ועוד דאיכא למימר אף מחזיר ולכתחלה לא לפי שאין לנו שום ייתור בחזרת סימנין להשוות לשחיטה שהרי גם ע"י עיקור נעשה מעשה פסול בשחיטה. וע"פ זה נלע"ד ליישב מה שפירש"י בד"ה אמר שמואל וכו' ואי קסבר מוליך ומביא כשר וכ"ש קוצץ ויורד וכו' והנה יפלא דבדברי ר' ירמיה לעיל דאף זו היא מצותו פירש רש"י דמוליך ומביא עדיף טפי וכאן פירש רש"י וכ"ש קוצץ דמשמע דאף למ"ד מוליך ומביא כשר היינו אף מוליך ומביא אבל קוצץ ויורד לכתחלה עדיף מדפירש רש"י וכ"ש קוצץ ויורד. ועוד יש לדקדק בדברי רש"י אח"כ שכתב קשיא סיפא דדייקינן הא פסול פסול והא איכא קוצץ ויורד וכו' והנה אח"ז בד"ה ופרכינן הא פסול פסול דעל כרחך משום הך דיוקא נקט לה דאי משום היא גופה דכל מול העורף כשר למליקה הא בהדיא תני לה. הרי שאי איכא למימר דאשמעינן לגופה לא דייקינן כלל הא פסול פסול וא"כ לסברא זו דסובר שמואל מוליך ומביא כשר א"כ איכא למימר דהיא גופה קמ"ל כשר בשחיטה דהיינו מוליך ומביא כשר במליקה ולא דייקינן כלל הא פסול פסול ואיך פירש רש"י קשיא סיפא דדייקינן וכו' וכבר הרגיש בזה מהרש"א ז"ל. ואומר אני בדברי שמואל יש לדקדק דאמר כנגדו בעורף כשר במליקה מלת כנגדו היא מיותרת ומה חסר באמרו כל דכשר בשחיטה בעורף כשר במליקה. בשלמא לפי האמת דלא מיירי שמואל כלל בהלכות שחיטה ומליקה אלא בהכשר מקום לחוד וכדמסיק רש"י א"כ להכי דייק מלת כנגדו שמורה על המקום דכן הוא הפירוש כנגד מקום זה נגד זה אבל אם נימא ששמואל בהלכות שחיטה איירי למה אמר כנגדו וצריך לומר כוונה אחרת משום דשמואל סובר אין עיקור סימנין בעוף וכוונת שמואל גם על הדיוק הא פסול פסול ואי לא הוה אמר כנגדו הוה אמינא כשר בשחיטה היינו שחיטת בהמה וא"כ קשה האיכא עיקור סימנין דפסול בשחיטה וכשר במליקה ולכן אמר כנגדו בעורף להורות דעורף דמליקה היינו באותו צואר שכנגדו כשר בשחיטה דמיירי בשחיטת עוף ובעוף גם בשחיטה אין עיקור נמצא לפי ההוה אמינא דשמואל בהלכות שחיטה ומליקה איירי אין צריך שום הוכחה דדייקינן ההיפוך הא פסול פסול שזה מוכח דמדאמר כנגדו וכנ"ל ולכן שפיר כתב רש"י דקשיא סיפא דדייקינן הא פסול וכו' משא"כ לפי האמת דשמואל לא איירי בהלכות רק בהכשר מקום ולזה כיון באמרו כנגדו צריך רש"י הוכחה דדייקינן הא פסול פסול משום דאי לגופה בהדיא תני לה ודו"ק. ומעתה לפי ההוה אמינא דדייקינן במלת כנגדו למעוטי בהמה שעיקור פוסל בה א"כ מכלל דסובר שמואל דבעוף ליכא עיקור לא בשחיטה ולא במליקה. ואי הוה סבר מוליך ומביא כשר והוה סבר כמו שפירש רבי ירמיה בדברי רב כהנא דאף זו מצותה ומוליך ומביא עדיף טפי דעביד בהכשר שחיטה א"כ תו או מחזיר פסול לגמרי או דמחזיר עדיף טפי דהוה מהכשר שחיטה אבל למימר דמחזיר כשר בדיעבד ולכתחלה אינו מחזיר עדיף זה אי אפשר דמ"ש ממוליך ומביא כנ"ל. ולפי זה מלק בסכין נבילה אין הטעם משום דורס שהרי מוליך ומביא כשר וא"כ הטעם משום מחליד וא"כ ממילא מוכח דמחזיר סימנין פסול במליקה דאל"כ דמחזיר כשר א"כ לכתחלה ראוי להחזיר וא"כ מלק בסכין אמאי נבלה הא ליכא חלדה וכיון דכבר מוכח דמחזיר פסול א"כ משנתינו כשר בשחיטה למעוטי מאי וליכא למימר למעוטי מחזיר שזה כבר שנינו בזבחים מלק בסכין וכו' וליכא למימר סיפא דוקא כשר במליקה דהיינו עיקור פסול בשחיטה דהרי לשמואל ליכא עיקור סימנין בעוף אפילו בשחיטה ולכן פירש רש"י לדידי' וכ"ש קוצץ ויורד וא"כ איכא למימר מלק בסכין משום דורס דסתם מלק היינו קוצץ ויורד דעדיף וכן אפילו אמרינן משום מחליד מ"מ עדיין לא ממועט מחזיר סימנין דיש לומר דמחזיר סימנין במליקה עכ"פ בדיעבד כשר ולכתחלה עושה בלי חזרה