צל"ח סדר קדשים לה

דאפ"ה בעינן ע"פ כולה וכדעת רש"י שחולק על ריב"ם ופוסל גם בהגרמה במיעוט בתרא. ומעתה גם מה שהקשיתי אני למעלה להנך אית דמפרשי מנ"ל לרב ושמואל דפליגי רבנן על ר' יוסי בזה וסברי דזה ממש כהגרמה לתרץ דרב ושמואל ס"ל דהיינו טעמא דרבנן דבעי ע"פ כולה והלא רוב אחד כמוהו אלא ודאי דרבנן ס"ל דגם בשאר טבעות איכא הגרמה כדעת אית דמפרשי ושם ודאי בעינן ע"פ כולה דשם הגרמה במקום שחיטה הוא וגזרי רבנן טבעת הגדולה בעליונו אף דשם שוב לאו מקום שחיטה הוא גזרה משום שאר טבעות או גזרינן חלק העליון גזרה שמא יגרים למטה בחלק התחתון בין טבעת לטבעת ור' יוסי לטעמיה דס"ל בין טבעת לטבעת לא הוה הגרמה וא"כ לא משכחת בשום מקום הגרמה במקום שחיטה ולכך סגי ע"פ רובה דליכא למגזר כלל. אלא דקשיא לפי זה כשאמרו רב ושמואל ואף ר' יוסי לא אמר אלא בטבעת הגדולה וא"כ אף ר' יוסי אית ליה הגרמה בשאר טבעות לאית דמפרשי וכמ"ש מהרש"א דלפי מה דס"ל מעיקרא לא אמר ממש אף לר' יוסי שייך האית דמפרשי א"כ למה להו לרב ושמואל לתלות הטעם הואיל ואינן מקיפים ובזה ממועט רק אם שחט רק רוב הטבעת ולא רוב החלל יותר הוה להו למימר הטעם משום דשם הוה הגרמה במקום שחיטה ופוסל כמו חלדה אפי' במיעוט בתרא וגם רוב חלל לא מהני ונלע"ד דבמשנתינו לא קתני שייר למעלה רק סתם שייר ולאית דמפרשי נכון דגם למטה צריך ששייר דגם כאן איכא הגרמה ור' יוסי דאומר ע"פ רובה א"כ אף למטה סגי בטבעת הגדולה ע"פ רובה ולפי ההוה אמינא גם ר' יוסי אית ליה הגרמה בשאר טבעות וא"כ ליכא למימר הטעם משום דשאר טבעות הוה מקום שחיטה לכן מודה ר' יוסי דלא סגי ע"פ רובה דקשה מ"ש מטבעת הגדולה לצד מטה דג"כ הוה מקום שחיטה ואפ"ה סגי לדידיה ע"פ רובה וא"כ מכלל דאיהו ס"ל באמת בכולהו דיני שחיטה דלא פסלי במיעוט בתרא וצריך להמציא טעם אחר הואיל ואינן מקיפים כל הקנה אבל למסקנא דר' יוסי תרתי קאמר וא"כ לית ליה הגרמה בשאר טבעות וא"כ על כרחך משנתינו בהגרים לצד הראש מיירי דאל"כ למה בעי ר' יוסי ע"פ רובה הא לצד מטה לא הוה לדידיה הגרמה כלל א"כ לפי זה באמת רב ושמואל שהכריעו בשאר טבעות דלא סגי ע"פ רובה באמת הטעם משום דהוה מקום שחיטה והה"ד בטבעת הגדולה לצד מטה דלא סגי ע"פ רובה אלא דמה דגזרי רבנן לצד מעלה אטו צד מטה בזה לא ס"ל לרב ושמואל כוותייהו. והנה הארכנו לתרץ קושיית רש"י על האית דמפרשי אמנם רש"י לשיטתו דלא ס"ל לקמן חילוקו של ריב"ם ולא שני ליה בין מקום שחיטה ללאו מקום שחיטה. אמנם ללישנא אחריני דרב אסי לקמן מחלוקת שהגרים שליש. ובזה ודאי טעמייהו דרבנן דשאני הגרמה דלאו מקום שחיטה א"כ נוכל לומר כאית דמפרשי וגם נוכל לומר לרבנן דאפילו בשאר טבעות הדין כן דפסלי הגרמה במיעוט קמא משום דאף דשם הוא מקום שחיטה מ"מ נגד מקום שגמר השחיטה מקרי זה לאו מקום שחיטה א"כ יש לומר דהתוספתא דקתני למעלה לצד הראש לרבותא דר' יוסי קתני לא מבעיא למטה ס"ל לר' יוסי דסגי ברובה אף שהתחיל בהגרמה כיון שכל אחד בפ"ע מקום שחיטה אלא אפי' למעלה דהוה לאו מקום שחיטה אפ"ה ס"ל לר' יוסי דלא גרע מחצי קנה פגום. אמנם רש"י לשיטתו דתפס עיקר לקמן כרבנן טרופאי דהיינו לישנא קמא דרב אסי ולכן דחה דברי האית דמפרשי. והנה דברי האית דמפרשי נדחים לרש"י מתרי טעמי חדא מכח התוספתא כמו שהקשה רש"י במשנה וחדא מכח קושיית הגמרא על רב ושמואל שהקשה רש"י על האית דמפרשי מנ"ל דמיירי בהגרמה. ועוד אי בהגרים מיירי היכי מצי לאכשורי הא לא שחיט רובא והנך תרי קושיות המה חדא מגו אידך דעל קושיא דתוספתא ללישנא בתרא דרב אסי לא קשה ולא מידי וכמ"ש לעיל דנקט לצד הראש לרבותא דר' יוסי. ועל קושיא שבגמרא אי בהגריס איך מצי לאכשורי יש לתרץ כמו שכתב רש"י בעצמו שלר' יוסי באמת יציאה דשאר טבעות לא חשיבא הגרמה אלא דממ"נ נשאר קושיא אחת דהנה על קושיא שבגמרא כתב רש"י בעצמו שאף לאית דמפרשי היינו לרבנן אבל לר' יוסי ליכא הגרמה בשאר טבעות א"כ לא קשה מהתוספתא דלהכי נקט לצד מעלה משום ר' יוסי בר יהודה דלצד מטה אפילו רובא לא בעי דלדידיה לא מחשב זה הגרמה אלא דס"ל לרש"י א"כ מנ"ל דרבנן פליגי בזה דלא אשכחן פלוגתא בזה בין רבנן לר' יוסי. וגם הקושיא שהקשה רש"י בגמרא קמה על עמדה מכח זה דאי ברייתא בלא הגרים א"כ לא הקשה בגמרא כלום ואי בהגרים א"כ על כרחך ר' יוסי לית ליה הגרמה בזה ומנ"ל לרב ושמואל דרבנן פליגי בזה אמנם ללישנא בתרא דרב אסי לא קשה מהתוספתא וכמו שהארכתי לעיל וקשה רק מכח קושיית הגמרא ולפי זה אם נימא דמעולם לא הקשו קושיא זו על רב ושמואל וא"כ באמת ברייתא בלא הגרים כלל אבל בהגרים אף ר"י מודה וכמו שאמרו רב ושמואל בתחלה א"כ נשאר פירוש האית דמפרשי ואדרבא פירוש רש"י נדחה דלפירוש רש"י על כרחך ר' יוסי ס"ל דשאר טבעות המה מקום שחיטה וכמו שאמר בהדיא השוחט בשאר טבעות וא"כ מנ"ל לרב ושמואל דחכמים פליגי. וליכא לתרץ דזה תלוי בזה כיון דלא סברי רבנן רובו של א' כמוהו ק"ו דלא מחשב ע"י רוב מקום שחיטה דהרי ללישנא בתרא דרב אסי גם חכמים ס"ל רובו של א' כמוהו. והעולה מזה דלא דחה רש"י פירוש האית דמפרשי אלא לשיטתו דלקמן דס"ל כרבנן טרופאי דהיינו לישנא קמא אבל ללישנא בתרא אדרבא פירוש רש"י נדחה ופירוש האית דמפרשי קיים. והנה אף דברוב המקומות קיי"ל כאידך לישנא וא"כ רב אסי ודאי העיקר כאידך לישנא מ"מ רש"י פסק לקמן לחומרא והיינו כיון דרב הונא בר נתן בעי שהייה ונשאר בתיקו וכן בחלדה בעי רב פפא ונשאר בתיקו וסובר רש"י דהה"ד להגרמה דלדידיה אין חילוק והכל מקרי פסול בשחיטה אבל רב אסי עצמו ודאי לא ס"ל פסול השחיטה שאני דא"כ לא הוצרך למימר דרוב א' כמוהו ר' יוסי היא א"כ ודאי לישנא בתרא עיקר ואתיא משנה דהשוחט ככ"ע:

ובזה נלע"ד לתרץ מה ששינה רש"י פירושו במסכת ב"ק מפירושו דכאן שכאן דחה רש"י פירוש האית דמפרשי בשתי ידים. וגם ס"ל לרש"י דלרב ושמואל שאר טבעות אינן מקום שחיטה ובמסכת ב"ק (דף צט ע"א) בההוא מוגרמתא דאתיא לקמיה דרב טרפיה ופטריה לטבח מלשלומי ופירש רש"י מוגרמתא שחט מתוך אחת מטבעות והגרים חוץ בין טבעת לטבעת ושייר מלא החוט ע"פ רובא ור' יוסי מכשיר ע"פ רובא ורבנן בעו ע"פ כולה בהכל שוחטין עכ"ל רש"י. והנה שינה רש"י ותפס שיטת האית דמפרשי דלפירוש רש"י אדרבא תחלת שחיטתו בשאר טבעות הוא כבגרמה לרב ולמה הוצרך רש"י לפרש דהגרים חוץ בין טבעת וכו'. ועוד קשה דגם לשיטת האית דמפרשי לא אתי' שפיר דכיון דמסקינן דר' יוסי תרתי קאמר וא"כ רב יוסף לית ליה הגרמה בשאר טבעות וכמו שפירש רש"י עצמו כאן א"כ למה אמר דלר' יוסי מכשיר ע"פ רובה הא אפילו ע"פ רובה לא בעי דאין כאן הגרמה כלל לר' יוסי ומתחלה נפרש דברי ר' זירא דאכל מוגרמת דרב ושמואל ואמר להו מאן אמרה יוסף בר חייא יוסף ב"ח מכ"ע גמיר ופירש רש"י יוסף בר חייא דתירץ לעיל דרב ושמואל סברי כוותיה בחדא וכו'. והנה קשיא ליה הלא תחלת המימרא דרב ושמואל לאו רב יוסף אמרה משמייהו אלא סתם גמרא וא"כ אף דרב יוסף תירץ הקושיא מברייתא דהשוחט בשאר טבעות דלתירוץ רב יוסף מהכא אכתי גוף המימרא רב ושמואל אמרו ואיך אכל ר' זירא מה שאסרו רב ושמואל. ומעתה נ"ל פירוש הגמרא כך דרבי זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל דהיינו שנשחט מתוך שאר הטבעות שזה מקרי הגרמה לרב ושמואל אם כוונת רב ושמואל היה כפירוש רש"י אבל אם כוונת רב ושמואל היה כאית דמפרשי או כפירוש התוס' א"כ אין זה הגרמה כלל לרב ושמואל. אמנם רש"י מיאן בפירוש התוס' וכן דחה