צל"ח ברכות לא

וכן שאל על ברכה שני' לפי שנחלקו בה אם אומרים אהבה רבה או אהבת עולם

תוס' ד"ה תני רב יחזקאל עשה וכו' ור"י וכו' וא"ת פשיטא דאין הלכה כמותו. קושי' התוס' לפי משמעות לחון פשיטא על רב יוסף קשיא להו דמאי קמ"ל. ואלימא מזה הוו להו להקשות על רב יחזקאל סתירה דמדוע עשה כב"ש עשה והלא אין הלכה כמותן ולכן נלע"ד דקושיית התוס' באמת על תרוייהו וכך קשיא להו איך שייך בזה פלוגתא כלל והא פשיטא דאין הלכה כב"ש. ומסתייע זה בכוונתן דאל"כ ה"ל להרשים דבריהם תחלת הדבור ורב יוסף וכו'. ואמנם אף עפ"כ אין הדבר כן דהרי הא דפשיטא להו דאין הלכה כב"ש ע"כ אין הטעם משום הבת קול דהא איכא ר' יהושע דאמר אין משגיחין בב"ק כדאמרי' בעירובין דף ז' ע"א אבל פשיטא להו להתוס' מצד המפורסם בכמה מקומות בש"ס שהלכה כב"ה אחר הב"ק ועכ"פ אין שייך להקשות על רב יחזקאל דאולי איהו לא משגח בבת קול ואיהו תנא הוא ועקר הקושיא על רב יוסף דמאי קמ"ל כאן דאין הלכה כב"ש והרי בכל מקום פשיטא דאין הלכה כמותן בכל הש"ס וא"כ הדרא קושיא לדוכתא דהוו להו להרשים על ר"י ולכן נלע"ד דגם על רב יחזקאל קשיא להו דעכ"פ מאי קמ"ל במה דאמר עשה כב"ה עשה דהרי אף אם לא יצאה ב"ק ב"ה רובה נינהו אלא דב"ש מחדדי טפי כמו"ש התוס' שם בעירובין ועכ"פ לא גרע מעלת הרוב דמפורש בכתוב אחרי רבים להטות ממעלת החידוד ופשיטא שעכ"פ אין הלכה קבוע כב"ש יותר מב"ה וקושייתם סובבת על תרוייהו וע"ז תירצו דב"ש מחמרי וה"א למיחש לחומרא וקמ"ל רב יחזקאל דאעפ"כ עשה כדברי ב"ה עשה ור"י קמ"ל איפכא דעשה כב"ש לא עשה ולא כלום

ע"ב תנ"ה אין אומרים אהבת עולם וכו' ורבנן אמרי אהבת עולם כן הוא הגירסא שלפנינו ולפי גירסא זו איכא למימר דרבנן לא באו לשבש אמירת אהבה רבה רק באו לומר דיכול לומר אהבת עולם אם ירצה וכלפי שאמרה הברייתא אין אומרים אהבת עולם באו רבנן להרשות גם אהבת עולם אבל גירסת הרי"ף והרא"ש הוא מתחלה קודם תנ"ה גרסי' ורבנן אמרי אהבת עולם תנ"ה א"א אהבה רבה אלא אהבת עולם והרא"ש מסיק דמנהג אשכנז בשחרית אהבה רבה בערבית א"ע ונראה דבאשכנז וצרפת הי' לפניהם הגירסא שלפנינו וכפי מה שפירשתי שרבנן דאמרי א"ע היינו שגם א"ע הוא נכון ויכול לומר איזה מהם שירצה ובחרו לומר פעם א"ר ופעם א"ע והטעם שבחרו לומר בשחר א"ר מלבד הטעם שנתן הרא"ש ע"ש נלע"ד על שם הפסוק חדשים לבקרים רבה אמונתך ועיין לקמן בדף הסמוך בתוס' בד"ה להגיד בבוקר חסדך וזה לשון המדרש איכה ג' חדשים לבקרים רבה אמונתך על שאתה מחדשנו בכל בוקר אנו יודעים שרבה אמונתך לתחיית המתים ולכך בחרו בבוקר לשון רבה וכן כיון שבכל בוקר אבו מתחזקים באמונת תח"ה שהרי כל בוקר הוא מחזיר כשמות לפגרים מתים ובתח"ה שייך לשון רב ובאתה גבור אנו אומרים מחי' מתים אתה רב להושיע

ועוד שבערב אנו מתקשים בברכה שאחרי' גם על העתיד ועיין בעמוד הסמוך ברש"י ד"ה להגיד בבוקר וכו' לכך גם בברכה שלפני' אנו אומרים אהבת עולם שלא תופסק האהבה לעולמים הנפרע לנו מצרינו ולא יתן למוט רגלינו הבט וראה כי גם בסיום ברכת אהבת עולם בערב החתימה היא ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים על כן הפתיחה מעין החתימה אהבת עולם ובשחר שאנו נותנים הודאה בברכה שלאחרי' על העבר ואנו מגידים בבוקר חסדו הגדול שעשה עם אבותינו במצרים בזה שייך אהבה רבה גם שאר נוסח הברכה של שחר יוכיח שתיכף אנו אומרים חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו לכן שייך ג"כ לשון רבה ולכן נלע"ד נוסח שלנו אשכנזים תורה היא ואף על פ"כ הספרדים יחזיקו במנהגם ויש להם ע"מ שיסמכו ולעולם אל ישנה אדם ממנהג אבותיו. אבל מה שחדשים מקרוב באו לשנות במדינות הללו מנהג אבותינו הקדושים המה לדעתי פוגמים בכבוד רבותינו בעלי התוספת והרא"ש ועתידים ליתן את הדין ואין כאן אהבה אלא שנאה ולתאוה יבקש נפרד ועליהם אני קורא ולמש"נאי אהבו מות והמשנה ידו על התחתונה

שם אף לתלמוד צריך לחזור ולברך. כן הוא הגירסא שלפנינו אבל בלי ספק שהוא טעות וצ"ל צריך לברך כי אחר שאמר אהבה רבה שוב א"צ לחזור ולברך על שום לימוד יהי' מקרא או משנה או גמרא וכל הני פלוגתא דהני אמוראי הוא על איזה צריך ברכה כלל אפי' קודם שאמר אהבה רבה וכמו שפירש רש"י בד"ה לגמרא ע"ש ואמנם ע"פי גירסא זו עמדתי על כוונת רש"י שרשם זה על לגמרא דהא ודאי אין חילוק בעסק זה כלל וכל הני אמוראי כלם על קוטב אחד סובבים וכל אחד מוסיף על חבירו ואמנם לפי הנראה כבר נשתבשה גירסא זו גם לפני רש"י ובא רש"י לאפוקי מגירסא זו ולכן רשם רש"י כאן:

שם וברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וב"כ וכו' הא ודאי דהאי את העם היינו עם העם כפירש"י דליכא למימר את היינו לעם דמה ברכה היא אמת ויציב או עבודה לעם תפלה היא על העם שתתקבל עבודתן ברצון אבל לא ברכה לעם ולכן אי אפשר לפרש את העם כי אם כפירוש רש"י וכן הוא בפירוש המשנה להרמב"ם ולהרע"ב במס' תמיד ומעתה אני תמה דלמה אמרו העם אמת ויציב עם הכהנים שהרי זה הוא ברכת ק"ש לאחרי' וכיון שלא קראו שמע עמהם שהקורא עם אנשי משמר לא יצא למה יאמרו אמת ויציב ואפי' אם נפרש שהעם הנזכר כאן הם אנשי המעמד אכתי קשה א"כ גם ק"ש קראו עמהם וגם יוצר אור אמרו עמהם והי' לו לומר תיכף ברישא דמתני' אמר להם הממונה וכו' והם ברכו את העם וקראו עשרת הדברות וכו' ולולא דמסתפינא אמינא דהני שלש ברכות הם חוץ אמת ויציב והם מעבודה עד סוף ברכת הכהנים שהוא שים שלום לדעת הרמב"ם שקורא אותו התל ב"כ ומעתה הם שלש דהיינו עבודה שהיא רצה ומודים ושים שלום וכן פירש הרמב"ם באמת שם במס' תמיד בפירוש שאמרו גם מודים והתוי"ט תמה עליו מנין לו זה ולפמ"ש ניחא שמכאן יצא לו אלא שהוא דוחק דא"כ הי' לו להקדים אמת ויציב וכך ה"ל להתנא למיתני קראו עשרת הדברים שמע והי' ויאמר אמת ויציב ברכו את העם ב' ברכות. וגם ברמב"ם שם בפה"מ ז"ל אח"כ אמר שהעם מברכין שלש ברכות שהם אמת ויציב וכו' ושים שלום לפי שכלם תפלה על ישראל עכ"ל הרי שהעם אמרו אמת ויציב ולכן נלע"ד דאף שלא קראו העם את שמע עם אנשי משמר אעפ"כ אמרו עמהם אמת ויציב ולא בתורת ברכת ק"ש רק לפי שיש בה תפלה בסופה צור ישראל קומה בעזרת ישראל אמרו עמהם. ובזה יש טעם על שבחרו לומר ברכת אהבה יותר מברכת יוצר מטעם שבברכת אהבה יש תפלה ובקשה על ישראל משא"כ ברכת יוצר אין בו שום תפלה ובקשה רק שבח והודאה והי' מזה קצת ראי' לנוסח ספרד שהביא הטור בסי' נ"ט שאין מסיימין אור חדש על ציון תאיר. אלא שאעפ"כ יש בה בקשה שהרי אומרים ברחמיך הרבים רחם עלינו ואמנם ראיתי באבודרהם שכתב טעם מה ענין בקשת רחם עלינו לברכת יוצר הוא לפי שמארת חסר כתיב שבמאורות נתלה אסכרא לתינוקת ולכן תיקנו לבקש רחם עלינו בברכת המאורות וא"כ בקשה זו אינה מיוחדת לישראל ולמקדש ועבודה משא"כ ברכת אהבה שאומרים בה והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ שהוא קיבוץ גליות ואז יבנה המקדש בנין עולם וכמו כן אמת ויציב שאומרים בסופו ופדה כנאמך יהודה וישראל אלא דאכתי קשה למה אמת ויציב אמרו גם העם עמהם וברכת אהבה לא אמרו עמהם ואולי לפי שלא רצו לומר ק"ש עמהם לפי שאם היו אומרים עמהם כבר היו יוצאים י"ח ק"ש שהרי אם קרא מעלות השחר יצא עכ"פ בדיעבד והם רצו לקיים מצות ק"ש בזמנה וכיון שלא רצו לקרות ק"ש עמהם אם היו אומרים ברכת אהבה עמהם ואחר כך כשיגיעו לק"ש יפסקו נראה כאלו ח"ו אינם רוצים לקבל עליהם עול יחוד מלכות שמים. ועוד נלע"ד מה שאמרו אמת ויציב עמהם הוא מטעם שכיון שאמרו עבודה שהיא מתפלת שמכה עשרה רצו לסמוך גאולה לתפלה זו ולא מטעם שאמת ויציב יש בסופו תחנה ולפ"ז נשאר נוסח האשכנזים בחתימת יוצר אור על מכונו לסיים אור חדש כדעת הרא"ש ומה שבחרו בברכה שלפני' ברכת אהבה הוא מטעם דלא מטא זמן יוצר אור כדמסיק לקמן: