צל"ח ברכות קכג

לפירי אית' לגוזא והדר מפיק או לא גם הרי"ף והרא"ש לא הזכירו חילוק זה ונראה דבוודאי אף אי נימא דרבנן דפליגי על ר"י בביכורים וסברי שאינו קורא סבירא להו דארעא לאו עקר אילן הוא מ"מ אי אפשר לרבנן לחלוק ולומר דלא שייך למקרי לפירות האילן פה"א ומקרא מלא בפ' ביכורים מראשית פרי האדמה והרי ביכורים הוא משבעת המינין וחמשה מינייהו פה"ע נינהו וקרינהו רחמנא פה"א וא"כ וודאי שבזה ליכא פלוגתא דשייך ברכת פה"א על פירות האילן ואמנם ר"י ורבנן פליגי בהא דרבנן סברי שאף שאין עקר האילן ארעא מ"מ עכ"פ יונק גם מארעא ולכן שייך לקרותו פה"א שגם האילן כקרא על שם האדמה כיון שהאילן יונק מן האדמה אבל אחר שיבש שוב לא שייך קריאה שיאמר פה"א אשר נתתי לי שאין עקר האדמה קיים שהאילן הוא העקר והרי יבש ור"י סובר דלא שייך למקרי פה"א כ"א כשעקרו הוא האדמה וכיון דכתיב פה"א מכלל שעיקר האילן ארעא וא"כ אף שיבש ונקצץ שייך פה"א ואמנם מה שלחצתו לרנב"י למימר שמשנתינו ר"י היא כיון שהוכחתי שגם רבנן מודו לענין ברכה נראה דמתניתין קושיתי' דמשנתינו ודאי סבירא דלא מהני מקצת יניקה אלא אחר העקר אזלינן שהרי שנינו בסיפא בירך על פה"א בפה"ע לא יצא וקשה פשיטא וצריך לומר דקאי על חטה וכדר' יהודה וכו' וכל היכא דאיתא לגווזא וכו' וסובר רנב"י דאפילו היכא דכי שקלת לפרי ליתא לגווזא אפ"ה אי אפשר שאין מקצת גידול הפירי מן הגווזא וא"כ למה לא יהי' שייך בו פרי העץ אלא ודאי דלא מהני לתנא דידן מקצת יניקה וא"כ למה ברישא דבירך פה"א יצא אלא ודאי דתנא דידן ס"ל עיקר אילן ארעא וכ"ז לר"י אבל ת"ק דר"י דחזינן דס"ל שאינו קורא א"כ לא ס"ל עקר אילן ארעא ואפ"ה לענין ברכה מודה שהרי מצינו שהתורה קראתו פה"א מכלל דס"ל דאף מקצת מהני לברכה ופסק הרמב"ם כחכמים דביכורים ואפ"ה פסק לענין ברכה שיצא ולא סתרי אהדדי והא דלא פסק כר"י לגמרי משום דלא שייך למימר דסתם תנא כוותי' שהרי גם לרבנן אתי' רישא שפיר וסיפא ג"כ אתי שפיר שעכ"פ הדין דין אמת דבירך על פירות הארץ בפה"ע לא יצא ורבנן ס"ל דחטה לאו אילן הוא ועץ הדעת לא הי' חטה אלא דמשנתינו מוקמינן כר"י דא"כ קשה פשיטא ובשביל זה לא מקרי סתם תנאי כוותי' כיון שעכ"פ גם לחכמים הדין כן ומעתה שהוכחנו דלרבנן אזלינן גם בתר מקצת יניקה ולכן השמיטה החילוק שבין שקלת לגווזא הדר נפיק שכל זה הוכרחנו לר"י דאזיל בתר עקר אבל לרבנן מוכח דלא בעינן עקר ליכא לפלוגי בהכי ובכל ענין מברך בפה"ע

עוד נלע"ד לתרץ דברי הרמב"ם דלא סתרו פסקיו אהדדי ונתרץ מתחלה דברי התוס' בד"ה ר"י היא וכו' שכתבו נראה דהלכה כר"י דסתם תנא כוותי' ואם בירך על פירות האילן בפה"א יצא ובאמת לכאורה דבריהם תמוהים שהרי הוא סתם ואח"כ מחלוקת וכמו שהקשה הפני יושע ונראה דהתוס' עצמם הרגישו בזה ולכן באו בדבור שאח"ז לתרץ דבריהם וז"ל בד"ה יבש המעיין יש מפרשים לכך מביא ואינו קורא מפני שאינו נראה כמשבח וכו' ולפ"ז נוכל לומר דגם רבנן ס"ל עקר אילן ארעא ואעפ"כ אינו קורא שנראה כקובל ותדע שהרי המעיין ודאי אינו עקר ובודאי האדמה עקר יותר מן המעיין ואפ"ה אינו ק רא אלא שאף שנוכל לפרש דברי רבנן כך אבל עכ"פ אין לנו הוכחה מדבריהם דעקר אילן ארעא שהרי עכ"פ אינו קורא לדידהו ולכן אמר רנב"י דר"י היא דר"י ודאי ס"ל דעקר אילן ארעא אבל באמת אפשר שגם רבנן ס"ל כן ושפיר פסקו התוס' כר"י דעכ"פ לענין ברכה סתם תנא כוותי' ולא מקרי סתם ואח"כ מחלוקת שמחלוקת זה אינו מוכרח ולא שבקינן סתם המפורש מפני מחלוקת שאינו מפורש אח"כ וא"כ הרמב"ם ס"ל כיון שחזינן דרבי סתם כאן דיצא ושנה במס' ביכורים לשון ת"ק שג"כ הוא כסתם שאינו קורא מכלל שגם רבנן מודה שעקר אילן ארעא

עוד נלע"ד לתרץ פסקי הרמב"ם והנה באמת לא מרשים בגמרא בירך על פירות האילן וכו' מאן תנא דעקר האילן וכו' אלא סתמא קאמר על כללות המשנה מאן תנא וגו' ונראה דלא מזה דיוצא בברכת בפה"א דייק אלא מדתנא בתר הכי על כלם אם אמר שהנ"ב יצא והנה אם נימא דשייך על פירות האילן בפה"א וכדתנן ברישא א"כ שהכל נגד בפה"ע כבר ירד שתי מדרגות ולקמן ע"ב נחלקו רב הונא ור' יוחנן דר"ה אמר חוץ מפת ויין ור"י אמר אפי פת ויין והנה רש"י פירש טעמא דר"ה משום שגורם ברכות לעצמו ואני אומר טעמא דר"ה משום שיין ופת אם מברך עליו שהנ"ב כבר ירד יותר ממדרגה אחת שהרי ירד מהמוציא שיש אחריו בפה"א או במ"מ לשהכל וכן מיין לשהכל כבר ירד מבפה"ג לפה"ע ומפרי העץ לפה"א ושוב לשהכל לכך לא יצא ואף שגם חמשת המינין יורדים שני מדרגות לשהכל מבורא מ"מ לפה"א ושוב לשהכל אפשר דבאמת לא יצא דכל שיורד יותר ממדרגה א' לא יצא והא דלא נקט ר"ה חמשת המינין היינו שר"ה קאי על המשנה והמשנה סובבת על המשניות הקודמים ולא נזכר שם במ"מ כלל רק נזכר פירות האילן ופירות הארץ ויין ופת וקאמר ר"ה חוץ מפת ויין ור"י פליג וסובר שאפילו יורד כמה מדרגות יוצא בשהכל וא"כ קשה לר"ה למה בבירך על פירות האילן שהכל יצא הרי ג"כ יורד ב' מדרגות מברכת בפה"ע לברכת בפה"א ומשם לשהכל לכן סובר רנב"י דמתני' אתי' כר"י דסובר עיקר אילן ארעא וסובר דבפה"א שייך גם לכתחלה אפירות אילן אלא דיכול לברך גם בפה"ע משא"כ פירות הארץ שאינו יכול לברך רק בפה"א ומשנתינו דנקט לשון דיעבד בירך על פירות האילן וכו' משום סיפא דעל פירות הארץ בפה"ע אפי' דיעבד לא יצא וכיון דמשנתינו כר"י לא מקרי בפה"א ירידת מדרגה לפירות האילן ולכן יוצא בשהנ"ב ובזה נבין מה דאמר בפלוגתא דר"ה ור"י דר"ה אמר כר' יוסי והדבר תמוה שהרי ר' יוסי גם בתאנה סובר דלא יצא והתוס' בד"ה ונימא וכו' הרגישו בזה ודבריהם דחוקים ולפמ"ש ניחא דר' יוסי אפשר דסובר כת"ק דביכורים ועקר אילן לאו ארעא ודוקא דיעבד אם בירך בפה"א יצא וא"כ שהנ"ב הוה ירידת ב' מדרגות ורב הונא כר' יוסי היינו לענין זה שמחלק בין ירידת מדרגה אחת לירידת שתי מדרגות ולפי מה שרצה לומר כתנאי הי' סביר דמה שהזכר פת ותאנה לא מחשב זכרון כיון שאמר זה קודם שאמר ברוך והיה כאלו לא הזכיר שום פרי כלל ור' יוחנן כר"מ דלא מחלק ומעתה לפמ"ש דלענין דיעבד אם בירך על פירות האילן גם ת"ק דר' יהודה מודה שפיר פסק הרמב"ם בביכורים כת"ק ואעפ"כ משנתינו לא זזה ממקומה וגם סיפא על כלם אם אמר שהנ"ב אתי' שפיר שהרי הלכה כר' י חנן ונדחו דברי רנב"י דאיהו בשטת ר"ה קאי

תוס' ד"ה יבש המעיין וכו' יש מפרשים וכו' נלע"ד דגם להי"מ על כרחך לרבנן אין האדמה עקר דאל"כ הרי האדמה קיימת והיא ראיי לפירות והא דהוצרכו הי"מ לטעם שלהם הוא על יבש המעיין דבזה קשה אף דלרבנן עקר אילן הוא האילן עצמו הרי גם האילן קיים ולמה אינו קורא לזה הוצרכו הני י"מ לפרש שכיון ששוב האילן אינו ראוי לעשות פרי שוב אינו נראה כמשבח רק כקובל ועיין מה שכתבתי לעל בדברי הרמב"ם בכוונת דברי התוס' בזה ועיין מהרש"א שנדחק בכוונתן

ד"ה איתא לגווזא וכו' הרב ר' מכתם וכו' דמברכין על מיני אטד בפה"א וכו' ונראה דגם הרב ר"מ מודה שאם בירך על האטד בפה"ע יצא שהרי בודאי עץ הוא אלא שאינו חשוב שיוקבע לו ברכה חשובה וא"צ לברך עליו בפה ע אבל אם בירך ודאי יצא דאל"כ קשה כדמקשה בגמרא פשיטא ומוקי למשנתינו דנצרכה רק לר"י ונוקי כדברי הכל ועל פירות האטד קאמר שאם בירך בפה"ע לא יצא אלא ודאי דבדיעבד יצא

ע"ב ברוך המקום שבראה וכו' בסמוך פליגי רב ור' יוחנן בברכה שאין בה שם ומלכות ולרב איכא למימר דכיון דאמר ברוך המקום הוה כמו שהזכיר שם של הק"בה כי לפעמים מכנין שמו של הק"בה וקורין אותו מקום על שם שהוא מקומו של עולם וכמו לקמן בעובדא דבנימין רעיא דמשני שאמר בריך רחמנא שהרי שרחמנא הוא כמו שהזכיר שם אבל לר' יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה א"כ איך אמר ר"מ יצא ואפילו ר' יוסי לא נחלק אלא משני מטבע שטבעו חכמים ואמר ברכה דלא תקינו רבנן כדמסיק אליבא דר' יוחנן וצריך לומר דר' יוחנן משני תני שאמר ברוך המקום מלך העולם שבראה כדמשני לקמן תני שמך ומלכותך ואמנם אביי שאמר כוותי' דרב מסתברא והביא