צל"ח ברכות קיב

ישאר בהם חשיבות לחם ולכן תני עלה שפותתין כזיתים לכך מברך המוציא ומינה ממילא שמענו שאם היו פחות מזיתים לא הי' מברך רק במ"מ וברייתא זו גילתה לנו גם פירוש המשנה או שאין הפירוש כפירושו של הרמב"ם בפירוש המשנה והברטנור' או שלא הי' מבדיל אך לפי דברינו שרב יוסף בא להביא ראי' שעל פירורין פחות מזיתים אין מברכין המוציא קשה למה לרב יוסף להביא ממרחק לחמו מסדר קדשים והלא הוא ברייתא מפורשת לעיל דהיינו ברייתא דאין הפרוסות קיימות ונראה דרב יוסף פסק וקאמר דלית בהו כזית וכו' ואפ' יש בהם תוריתא דנהמא לכן לא הביא מברייתא דפרוסות דאיירי בבישול וע"י בישול ע"פי רוב אין בהם תואר לחם ולכן הביא מטוגן שע"י טיגון כשאר יותר תואר לחם ועיין בש"ע סי' קס"ח סעיף י' וסעיף י"ג ומג"א ס"ק ך"ז הא חדא ועוד שנית דאפילו נימא דלרב יוסף טיגון הוא כבישול ממש מ"מ ניחא לי' להביא ראי' ממנחות שיש לו ראי' לשני הצדדים ראי' דעל כזית מברכין המוציא וגם ראי' דעל פחות מזה אינו מברך המוציא משא"כ מברייתא דפרוסות אף שיש לו ראי' דעל פחות מזית אינו מברך המוציא דודאי פחות מכזית מקרי אין פרוסות קיימות שאל"כ איזה שעור קטן יותר מזית תתן לו אבל לאידך ביסא דעל זית מברך המוציא אין משם ראי' דאף שקאמר שם בזמן שפרוסות קיימות וכו' מאן יימר דזית מקרי פרוסות קיימות דלמא כביצה או דוקא שתשאר הפרוסה כמו שהיתה קודם הבישול בלי שום חסרון ע"י בישול לכן הביא מברייתא דמנחה ועל זה בא אביי להשיב אלא מעתה וכו' וגם אביי לא יכחיש ברייתא דתני עלה וכו' אלא שאביי מפרש כפירוש הברטנורה דהך פותיתין כזית הוא בתחלה קודם שכופלן וכל זית כופל אח"כ אחד לשנים ושנים לארבע וגם סובר דכופל היינו שמבדיל כפשטא דמתניתין וא"כ לא כשאר בשעת ברכה רק פתיתין של רובע זיתים וברייתא זו דתני עלה לאו למיהב טעמא למה יברך המוציא אלא אדרבה לרבותא דתני עלה דפותתין כזית וא"כ אחר שכופלן לארבע לא נשאר רק רובע זית ואפ"ה מברך המוציא ומהו כוונת אביי אם לסתור סוף דברי רב יוסף וסובר דגם בפחות מזית מברך המוציא או להוכיח שיש חילוק בין בישול לטיגון ואין שום ראי' ממנחה וסותר ריש דברי רב יוסף דבבישול אפילו יש בהם כזית אינו מברך המוציא יבואר בדברינו בדבור הסמוך

שם א"ל אביי וכו' הא דהמתין אביי בקושיא זו עד דאמר ר"י מנא אמינא לי ולא הקשה תכף על דברי ר"י שאמר אין בהם כזית מברך במ"מ הוה לי' לאביי להקשות מהא דליקט מכולם כזית ונראה דאביי לעצמו סובר שאין טיגון דומה לבישול וטיגון אינו מבטל מתורת לחם אבל בישול מבטל ולאביי ליכא ראי' ממנחות כלל אפילו ליש בהם כזית אבל הקשה לרב יוסף דאמר מנא אמינא לה ומביא ראי' ממנחות על זה השיבו אביי לדידך דטיגון ובישול שוה אלא מעתה לתנא דבי ר"י וכו' אלא דלפי זה החילוק שבין אביי לר"י הוא דלאביי אין ראי' מטיגן לבישול ובבישול אפשר דאפילו על פירורין שיש בהם כזית אינו מברך המוציא וממילא מה דקאמר מאי הוה עלה השאלה אם כדברי ר"י דעל כזית מברך המוציא אם כדברי אביי דאפילו יש בהם כזית אינו מברך המוציא ומייתי מרב ששת דאפילו פרורין בפחות מכזית מברך המוציא והיינו שלא כדברי ר"י ולא כדברי אביי ואין זה סוגית הש"ס ואולי אף דמתחלה לא הקשה אביי דהוה ניחא לי' שיש לחלק בין טיגון לבישול מכל מקום כאשר שמע דברי ר"י שאמר מנא אמינא לה וכו' ומייתי ראי' מטיגון לבישול קיבלה אביי להשוואה זו שטיגון ובישול שוה אלא שס"ל דממילא הה"ד בפחות מכזית וכברייתא דליקט מכולן וכו' ושייך שפיר מאי הוה עלה

ובגוף קושיית אביי שהקשה מליקט מכאן קשי' לי מנ"ל להקשות ודלמא שם רב יוסף מיירי בדליכא תוריתא דנהמא לכן סובר דפחו' מכזית בטל מתורת לחם והך דליקט מכלן מיירי בדאית בהו תוריתא דנהמא ומתחלה עלה בדעתי לתרץ ע"פי זה מה שלא הקשה אביי תכף על דברי ר"י קודם שאמר דב יוסף הך מנא אמינא לה הוא משום דבל"ז הוה מצי לחלק כנ"ל דר"י מיירי בדליכא תוריתא דנהמא אלא דאם ר"י מיירי בדליכא תוריתא ומינה דבפרורין שיש בהם כזית אמר ר"י דמברך המוצא אפילו ליכא תוריתא א"כ איך מייתי ראי' ממנחות דלמא שם איירי בדאית בהו תוריתא דנהמי אלא ודאי או דלר"י תוריתא דנהמי אינו מעלה ולא מוריד כלל או דגם רב יוסף מיירי בדאית בהו תוריתא דנהמא ואפ"ה בעי פירורין כזית וא"כ שפיר קשה מליקט מכולן כזית כך עלה במחשבתי והדרנא בי דהרי אלימא מזה קשה לפי מה דמשני רב יוסף הב"ע בשערסן א"כ נסתר ראיית רב יוסף מעיקרא דדלמא גם כזית לא מהני והא דתניא נטלן לאוכלן וכו' מיירי כשערסן שאף שתחלה פותתן לזיתים ערסן אח"כ לכך מברך המוציא אבל אם לא ערסן אפילו יש בהם כזית אינו מברך המוציא אלא על כרחך צריך לומר דבשלמא ברייתא דליקט מכולן וכו' דמיירי במקרה שאירע כך שליקט מכולן יש בידינו לאוקמה באיזה אוקימתא כפי הצורך לתרץ הקושיא אבל הך ברייתא דנטלן לאכלן דסדר הבאת המנחה וסדר אכילתה קחשיב ותני לא שייך לאוקמא באוקימתא חיצונה ולומר דמיירי כשהוא באופן זה דהא פסק ותני סדר מנחה ואכילתה ואטו תמיד הסדר הוא כן שערסן אחר פתותן ולפ"ז ממילא הדרא קושיא ראשונה לדוכתא דמאי הקשה אביי דלמא רב יוסף מיירי בליכא תוריתא דנהמא ואף עפ"כ מביא ראי' ממנחות דאטו במנחות תמיד נשאר תוריתא דנהמא כיון דטיגון הוא כבישול פעמים שנטגן הרבה ואבד תוריתא דנהמא ואפ"ה שנינו שתמיד על המנחה מברך המוציא ומינה מייתי ראי' ליש בהן כזית אבל ברייתא דליקט מכולן דמיירי במקרה שפיר יש לאוקמא ביש בהן תוריתא דנהמא ונסתר קושיית אביי. ונראה דלהכי הקדים אביי ולתנא דבי ר"י וכו' דלכאורה לא הוצרך להביא כלל דברי ר' ישמעאל דמברייתא דליקט מכולן לחוד הי' יכול להקשות דמדתנא ליקט מכולן כזית מכלל שאין בחד כזית וא"כ על כרחך האי תנא לא ס"ל דכולן פותתן בזיתים אלא פותתן לפחות מזיתים ואפ"ה חשיב לחם ומה לי אם הוא ר' ישמעאל או תנא אחר אלא הוא הדבר אשר דברתי דהך דליקט קט המה מוקמינן ביש בהם תוריתא לכן הקדים הך דתנא דבי ר"י דאמר פורכן עד שמחזיר לסולתן ומסתמא הך ברייתא דליקט כתנא דבי ר"י אתי' דודאי לא נימא תלתא תנאי במנחה וכן פירש רש"י דהך ברייתא דליקט ר' ישמעאל היא וא"כ שמחזירו לסולת אין לך ביטול ת"ד גדול מזה ואפ"ה מברך המוציא ושפיר הקשה לרב יוסף. ולפי זה על כרחך אביי לא בא להחליט שגם בפחות מכזית וגם אין בו ת"ד אפ"ה יברכו עליו המוציא דמה יענה אביי לתרץ ברייתא דלעיל בזמן שאין הפרוסות קיימות שמברך במ"מ ועיין בתוס' בד"ה חביצא ועיין בתר"י וכל אלו התירוצם לא שייכו לאביי אם נימא דס"ל דאפילו אין בהם כזית ואין בהם תואר לחם אפ"ה יברכו המוציא אלא ודאי נהפוך ואביי בא לסתור דברי לב יוסף אפילו ביש בהם כזית כשבישל ומנחות שאני דטיגון לא דמי לבישול וכך השיב אביי לרב יוסף לדידך דמדמית טיגון לבישול א"כ אפילו לאין בהם כזית נמי והא ודאי אי אפשר ועל כרחך צריכין אנו לומר דטיגון אינו כבישול וא"כ בבישול אפילו יש בהם כזית נמי אינו מברך המוציא. ולפי זה הך מאי הוה עלה היינו אם בפירורין שיש בהם כזית מברך המוציא כרב יוסף או אינו מברך רק במ"מ כאביי והדק"ל דאיך מייתי עלה הך דר"ש שהוא שלא כדברי זה ולא כדברי זה ולקמן יתבאר

והי' מקום לומר דאביי שפיר הקשה לרב יוסף מברייתא דליקט שגם אם נוקי לה ביש בהם תואר לחם הוכיח אביי לעצמו דעל כרחך רב יוסף אפילו ביש תואר לחם אפ"ה בעי כזית דאי ס"ד דר"י מיירי דוקא האין בה תואר לחם א"כ מאי קמ"ל רב יוסף דזה כבר שמענו מברייתא דאין הפרוסות קיימות וכעין קושיית רבינו יונה על שטת רש"י דחביצא היינו בישול א"כ מאי קמ"ל רבא כאן שאמר על דברי ר"ש והוא דאיכא עלי' תוריתא דנהמא הרי ברייתא היא בזמן שאין פרוסות קיימות עיין בתר"י אמנם אחר היישוב הא ליתא דבשלמא רבא לא קמ"ל מידי רק הא דבדליכא ת"ד אין מברכין המוציא א"כ שפיר הקשה רבינו יונה דאי כבישול מיירי א"כ לא קמ"ל רבא מידי שהרי זה כבר שמענו מברייתא אבל רב יוסף ברישא דמלתא ביש בהן כזית טובא קמ"ל דאי מברייתא דפרוסות קיימות לא ידעינן שיעורא מאי ניהו פרוסות קיימות וכיון דהוצרך ר"י לומר דין יש בהן כזית אמר ג"כ ההיפוך דדרך האמוראים לומר דבר והיפוכו: