צמח צדק הקדמון קצה

לדחות את אחותם מן מה שנפל להם מאבוה דאמא והיינו אם יעקב אבי אמם לא מת אלא אחר שחלקו עם אחותם בעזבון אמם מרת דינה בת יעקב שאז אין לבת שום זכות במה שנפל להם אח"כ בכח שטר חצי זכר מאבוה דאמא כיון שלא מת יעקב אבי אמם אלא אחר שחלקו עם אחותם בעזבון אמם מרת דינה מפני שכתב שם בדף ט"ו וז"ל וגם באותו עזבון שהניח חמיו וכו' כל שאין יכול לומר או תשלמו לי האלף זהובים או תנו לי חלק גם מן הראוי וכו' אלא היכי שמת יעקב ונפלו נכסיו קמי בני ראובן קודם שבאו לחלוק עם החתן בנכסי אביהם ראובן אבל היכא שבשעה שבאים היורשים לחלוק עם החתן עדיין יעקב קיים בחיים אין היורשים מחוייבים ליתן להחתן מעזבון יעקב כשימות אח"כ דהסברא נותנת דכתב ליה דהברירה ביד היורשים דאם ירצו לתת לחתנו חצי חלק זכר בכל דבר הן במוחזק הן בראוי אפילו אם תמצא לומר דראוי כזה נמי בכלל ר"ל שיהא כבר בשעת חלוקה ביד' לתת לו אבל אם יהיה יעקב קיים בשעה שירדו היורשים לנחלת ראובן אין עדיין ירושת יעקב ביד היורשים שיכולין אז לתת להחתן חלק בה שהרי יעקב יכול לעשות בשלו בחייו כל מה שירצה וליתנה במתנות בריא וש"מ לכל מי שירצה וגם אין ידוע ומבורר אז מהו עזבון יעקב שיכולים היורשים לברור להם אם טוב להם לתת להחתן סך החוב או חלק הירושה לכך מן הסברא שלא היה כוונת ראובן אלא על ראוי המבורר בשעת חלוקה וכו' עכ"ל ויעויין שם כי האריך יותר לחזק סברא זאת ומסיים וכתב וז"ל וזה נראה לי ברור ונכון: וא"כ משמע לפי סברתו לכאורה שגם בנ"ד בנכסים שנפלו לבנים מאבוה דאמא יש לחלק בכך שאם באו לחלוק עם אחותם בעוד שהיה יעקב אבי אביהם קיים שאז אין צריכין ליתן לאחותם אלא חצי חלק זכר מעזבון אמם אבל לא מעזבון יעקב כשימות אחר כך ואם כשבאו לחלוק בעזבון אמם כבר מת גם יעקב אבי אמם שאז צריכין ליתן לאחותם גם מעזבון יעקב אבי אמם דצריכין לקיים תנאי המבואר בשטר או לשלם לה כל החוב אלף זהובים או ליתן לה חצי חלק זכר בכל העזבון אפילו בעזבון יעקב אבי אמם: אבל לקושטא דמלתא אינו כן דאף על פי דמסתברא ליה להרב מהר"ם לובלין לחלק בכך בין כשבאו לחלוקה בעוד שהיה יעקב אביה' קיים ובין שלא באו לחלוקה אלא עד אחר שמת יעקב אבי אביהם גם כן מכל מקום נראה היינו דוקא בנדון דידיה בנכסים שנפלו לבנים מאבוה דאבוה והיינו משום דבשטר חצי זכר כתוב בתנאי בזה הלשון בבניו הזכרים יתנו חצי חלק זכר בכל מה שיניח אחריו וכו' הרי כתוב שיניח אחריו לכך אם כשבאים לחלוק עם אחותם בנכסי אביהם ראובן אז היה גם יעקב אבי אביהם מת כיון שאותה ירושה מאבי אביהם היא לפנינו וצריכין הם לקיים התנאי לכך צריכין או לשלם לאחותם סך החוב אלף זהובים או חצי חלק זכר מה שימצא עתה בעזבון דכיון שהנכסים של יעקב אבי ראובן כבר נפלו לפניהם שייך שפיר למימר עליהם שזה הוא ממה שהניח ראובן ויתיישב לשון הכתוב בשטר שיתנו לה חצי חלק בכל מה שיניח אחריו כי גם זה הוא בכלל מה שהניח ראובן אחריו כיון שכבר מת יעקב ונפלו הנכסים לפניהם קודם שסלקו את אחותם ולכך אין יכולין לראות את אחותם אלא כשנותנין לה כל עזבון ראובן בפרעון חובה כמו שכתב הרב בסמוך לעיל מיניה ולאפוקי אם אז כשבאים לחלוקה עם אחותם בעזבון ראובן עדיין היה יעקב אבי אביהם קיים אז אין צריכין ליתן לאחותם אלא חצי חלק ממה שהניח אחריו ראובן ואפילו אם הוא ראוי גרוע כגון שכר פעולה שלא בא לידו מעולם לפי דעת הפוסקים המרדכי ותשובת מהרי"ל סימן ע"ד ומייתי נמי בשם אגודה ותשובת מהרי"ו סימן מ' וסימן פ"ג צריכין ליתן לה חצי חלק מהכל מחמת התנאי או שישלמו לה החוב כיון שעל כל פנים בא אותו שכר פעולה מחמתו ויכולין לומר על אותו שכר פעולה שהוא ממה שהניח אחריו כיון שבא מחמתו אעפ"י שהוא ראוי גרוע מכל מקום מחמת התנאי צריכין ליתן לה אבל מה שיפול להם אחר כך אחר החלוקה כשימות יעקב אבי אביהם אין צריכין ליתן לאחותם שום חלק בו כיון שאין שייך לומר על זה שראובן אביהם הניח את זה אחריו כיון שאז כשחולקים אין שום דבר מיעקב לפניהם שהרי יעקב אבי ראובן עדיין בחיים ומה שעתיד ליפול להם כשימות יעקב לא שייך עליו לומר שזהו ממה שהניח אביהם ראובן כיון שאינו בא מחמתו דהיאך יתכן לומר לשון מניח על זה וכי ראובן מניח מידי ולשון השטר משמע שאין לבת ליקח חלק ח"ז אלא במה שמניח ראובן אפילו שהוא ראוי גרוע כגון שכר פעולה אפילו הכי תקח חצי חלק כיון שמכל מקום יכולים לומר על זה שהוא ממה שהניח ראובן כיון שבא מחמתו לאפוקי מה שאין יכולים לומר עליו שזה הניח אחריו ראובן כגון שמת יעקב אחר החלוקה כיון שלא בא מחמת ראובן ובשעת החלוקה עדיין היה יעקב קיים ואין שום דבר לפניהם בעין שיהא שייך לומר עליו שזה הוא ממה שהניח ראובן לכך אין לבת חלק באותן נכסים וטעמא דמסתבר הוא והיינו בנכסים מאבוה דאבא: אבל בנדון דידן מיירי בנכסים שנפלו להם מאבוה דאמא אחר מיתת האם והם באים בכח שטר חצי זכר שהניחה אמם דינה על יעקב אביה הרי הניחה אחריה השטר הזה ודאי דאין לחלק בין שלא מת יעקב אבי אמם אלא עד אחר שחלקו בנכסי עזבון אמם וכיון שמת יעקב אבי אמם קודם שחלקו בעזבון אמם לעולם צריכים ליתן לאחותם חצי חלק זכר בהכל בין בעזבון אמם דינה ובין בעזבון יעקב אבי אמם מחמת התנאי או שצריכין לשלם החוב או ליתן לה חצי חלק זכר בכל מה שהניחה דינה אמם כיון שהיא הניחה שטר חצי זכר זה שהם יורשים מחמתו הרי שייך עליו לומר שזה הוא שהניחה אמם דינה אחריה והיא כתבה לבתה שיתנו לה חצי חלק זכר בכל מה שתניח אחריה והרי הניחה שטר זה וצריכין ליתן לה חצי חלק גם בשטר זה מחמת התנאי ואפילו היכא שלא מת יעקב אביה אלא עד אחר החלוקה וכשחלקו בעזבון דינה אמם עדיין היה יעקב אביה קיים בחיים מה בכך כיון שהיה לה שטר על אביה כשמתה והניחה אותו שטר אחריה שייך שפיר לומר על שטר זה שזהו שהניחה דינה אחריה ושייך חצי חלק לאחותה גם במה שהם זוכים מיעקב אבי אמם כשימות אחר כך בכח שטר חצי זכר שהניחה אמם דינה משום שצריכין ליתן לה חצי חלק בכל מה שהיא מניחה אחריה ולא גרע שטר זה משאר שטר חוב שהניחה אחריה דינה אמם על שום אדם דשייך לה חצי חלק זכר משטר ההוא הכי נמי משטר זה דמאי שנא אי משום שזה הוא ראוי גרוע יותר משאר חוב הא מ"מ מטעם תנאי צריכין או לשלם לה החוב או ליתן לה חצי חלק בכל ראוי אפילו בראוי גרוע לכך נוטלת אחותם חצי חלק זכר בהכל: ואם החילוק שחילק הרב מהר"ם לובלין בין כשמת יעקב קודם שבאו לחלוקה בעזבון אביהם ראובן ובין כשלא מת יעקב אלא עד אחר שבאו לחלוקה בעזבון אביהן ראובן נראה ליה להרב שהוא ברור ונכון כש"כ כך בהדיא אף אני כמוהו אומר שחילוק זה שאני מחלק דדוקא בנכסים דנפלו להו מאבו' דאבא הוא דיש לחלק כמו שחילוק הרב מהר"ם אבל לא בנכסים שנפלו להם מאביה דאמה מכח שטר חצי זכר שהניחה אמם נראה לי נמי ברור ונכון וגם הרב מהר"ם סבירא ליה כך אלא שלא בא ללמד כי אם בנדון שבא לפניו ואיהו בדידיה. ואנן בדידי בנדון שלפנינו: כללא דמלתא בנדון דידן שבאו לדון בני דינה בת יעקב עם אחותם על נכסים שנפלו להם מיעקב אבי אמם שמת אחר מיתת האם דינה בכח שטר חצי זכר שהניחה אמם דינה על יעקב אביהם צריכים ליתן לאחותם חצי חלק זכר גם מאותן נכסים