טוב טעם ודעת רטו

ובנידון השידוך שלו כבר השבתי לכמה מקומות זה כמה שנים שבאם אחד יש לו שם אחר בצירוף שם השוה להשני אין קפידא ומותר להתחתן. גם לישא בת כהן אין נראה לאסור בזה דהש"ס לא אסרו רק בבת כהן לע"ה ובזה"ז ליכא ע"ה הנקרא בשם ע"ה ונדון הנושא אלמנה אם לזווג לה בלילה הראשונה העולם נהגו איסור בזה וראוי לחוש לו. זו"ז אין להאריך מחמת תשות כחי. דברי ידידו וכו'. תשובה רסד לק"ק זלאטשוב להרב החריף מו"ה שלום מרדכי הכהן נ"י. (כעת הוא הה"ג אב"ד בעיר בערזאן). ע"ד שאלתו היות כי יש פ"ק אנשים המחזיקים עם הרב כנודע, אם מותר למכור להם בשר שחיטות השו"ב החדש אם אינם יודעים ומרגישים כי הוא משחיטת הנ"ל. והנה מדברי הרמ"א ביו"ד סי' קי"ט סעיף זיי"ן אין ללמוד דין זה דיש לומר הוא מיירי בטועה בשיקול הדעת, ולכך נהי דרוב הפוסקים לא סבירא להו כן מ"מ כיון דהוי בשיקול הדעת אסור להאכילו. אבל בטועה בדבר משנה יש לומר כיון דידוע שהוא מותר והאוסר רק טועה בדין מותר להאכילו כיון דהוי לו רק טעות גמור, וכאן הוי כטועה בדבר משנה לומר ששחיטת החדש הוא אסור. לכך מותר להאכילם משחיטתו אך בר מן דין יפה כתב רו"מ ואני אסביר אותו יותר דדוקא היכי דאם לא יאכל זה יאכל היתר גמור אסור להאכילו דבר האסור לו, אבל אם לא נאכילנו זה יאכל איסור יותר, ודאי טוב להאכילו זה שלא יבא לידי איסור יותר חמור, וכן אמרינן בעלמא ניחא ליה לחבר לעשות איסורא זוטא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבא. וכן ה"נ בזה אם לא יקנה זה יאכלו משחיטת הטורף ודאי יותר טוב להאכילו ליעבד איסורא זוטא ומה גם אינו דומה לדין הרמ"א דשם דומה לו דהמאכל אסור, אבל כאן סובר רק כיון דשוחט בלי רשיון הרב שחיטתו אסורה אבל אם היה שוחט במקום אחר הי' אוכל ממנו. וא"כ אין זה איסור ממש, והוי הטעות רק בהמקום ולא בגוף השחיטה, לכך נראה דודאי מותר למכור בשר במה דאפשר. דברי ידידו וכו' ונדון הרשע אשר מתלוצץ בדברי חז"ל במס' נדה הזכר פניו למטה וכו' ימח שמו וזכרו דודאי אמת דנשתנו הטבעים וראיה לזה מיולדת למקוטעין דנשתנו הטבעים. גם בלא"ה יש לומר דהרי אינה יכולה להרגיש רק כשמתחיל הולד לצאת מן הרחם ויש לומר הש"ס מיירי קודם יציאה מן הרחם כשמתחיל להיות נולד הוי זה פניו למטה וזו פניו למעלה, אך בהגיעו לבית הרחם להיות יוצא ממש לאויר העולם נתהפך ובאים שניהם פניהם למעלה. ודברי חז"ל ודאי אמת ויש לו רמז בתורה בפסוק. וראיתם על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה. ומדאמר על האבנים מוכח דהוי קודם שיצא לאויר העולם ומנין ידעו אם הוא בן או בת בע"כ ממה שיראו אם פניו למטה או, למעלה וזה ראיה ברורה בעזה"י. אח"כ ראיתי בגוף הש"ס סוף פ"ג דנדה וראיתי שהוא טעות מעיקרא דשם פרש"י דעל שעת תשמיש קאי לא על שעת הלידה ותמה אני על רו"מ שלא עיין בש"ס לסתום דברי הרשע הלז הזה. דברי ידידו וכו':