טורי אבן רלח

אכילתן אחר הבישול שיהא צד היתר לישראל דאפשר למישרי משום הואיל אפ"ה איכא גווני דמשכחת לה שלא כדרך אכילתן אפילו בלאחר בישול כגון שאכלו כשהוא חם או שעירב בו דבר מר וכיוצא בו שפי' הרמב"ם (בפ"ה מה' יסודי התורה). ולפ"ז א"ש הא דנקט הגמ' אליבי' דת"ק לכם למעוטי וכו' דאו או קאמר וע"ד דפי'. ולמאי דפי' ניחא האי דפ"ק דביצה (דף י"ב) גבי מבשל גיד הנשה בחלב בי"ט ואכלו לוקה ה' וא' מהם משום הבערה ואמר ר"י הא דלא כב"ה דאית לי' מתוך דא"כ הל"ל מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך. והקשו התו' מה צורך איכא במבשל גיד כיון שהוא אסור. ותי' כיון שהי' בדעתו של זה לאכלו היינו צורך י"ט. ולמ"ש א"ל לדחוק בהא אלא יש בו צורך י"ט בהיתר מה"ת כיון שיכול לאכלו שלא כדרך אכילתן והנאתן. מיהו כיון דזה אכלו דרך אכילתן מדלקה משו' אוכל גיד הנשה ובשר בחלב למאן דל"ל מתוך לוקה משום הבערה וכ"ת הא אחד מהמלקיות הוא משו' אוכל בב"ח והא אמרינן התם בפ"ב דפסחים אליבא דאביי דבב"ח לוקין עליו אפי' שלא כדרך הנאתן וא"כ אכתי תקשה לר"י דמוקי להא דלוקה משום הבערה כב"ש דאלו לב"ה כיון דא"ל מתוך אין לוקין והא אין כאן שום צורך כיון דאפילו שלא כדרך אכילתן אסור לישראל מה"ת. י"ל דה"מ דאמ' דבב"ח לוקין אפילו שלא כדרך אכילתן היינו לאיסי ב"י דנ"ל לאסור בב"ח מגז"ש דקדש קדש מנבילה דכיון דלא כתיב אכילה בגופי' לוקין עליו שלא מדרך אכילתן כדאמרינן התם. אבל ר"י נ"ל מקרא אחר כדאמרינן בפ"ח דחולין (דף קט"ו) דנ"ל לר"ל איסור אכילה של בב"ח מבשל מבושל דגבי פסח וא"ל ר"י כעורה זו שנשנה רבי לא תאכלנה בב"בח הכתוב מדבר והכא אכילה כתיבה ושוה לשאר איסורין שהוציא הכתוב בלשון אכילה דאין לוקין עליהן אלא ד"א ואכתי קחזי לי' מה"ת שלא כד"א וה"ל צורך י"ט מש"ה לב"ה דא"ל מתוך אליבא דר"י אע"ג דבשלו בחלב חזי לי' מה"ת שלא כד"א. מיהו י"ל הא דממע' ולא לנכרי' היינו במבשל המאכ' של נכרי לצור' הנכרי דלא שייך בהא לומר הואיל ואי מיקל' לי' אורחי' חזי להו כיון דלאו דידי' הוא: סליק מסכת מגילה