טורי אבן קעג

ע"ח והשתא מאי פריך דילמא איצטריך בישב תחילה ע"ד להקיפו ואח"כ הקיפוהו הן דמקרי שפיר הוקף ולבס"י א"ו כל כה"ג נמי ישבה ולבס"ה מקרי מיהו י"ל דלאו מטעם ישב ולבס"ה קא פריך וכה"ג מי הוי חומה אלא כיון דישבו הלוים קוד' ולבס"ה בע"כ הקיפוהו לאחר מכאן והא כה"ג אין לו דין ערי חומה כדמסיק בסיפא מ"מ ד"ז ה"ל מילתא בלא טעמא דבישב ע"ד להקיפו ה"ל כהוקף תחילה דמנ"ל הא והא קרא כתיב בית מושב עיר חומה דמשמע דבעי היקף ממש תחילה קודם לישוב ולא סגי בישב ע"ד להקיפו אבל לדידי לק"מ דהני תרתי מיעוטי תרתי מילי נינהו שור איגר נתמעט החומה מדין חומה לגמרי אבל ישב ולבס"ה לא נתמעט החומה מדין חומה אלא הבתים נתמעטו מדין בתי ע"ח כדכתי' בית מושב ע"ח שנתיישבה בתוך החומה ולמעוטי בית שנתיישבה קידם החומה שאין עליה דין בית בתי ע"ח ונ"מ שור איגר שנתמעטו החומה מדין חומה אפי' אי בנה בה בתים חדשים אח"כ לאחר הקיפן אין עליהם דין בתי ע"ח דהא חומת העיר שהיא נעשה ע"י שיר איגר אין עליה דין חומה כדכתיב בית אשר לו חומ' למעוטי שור איגר שנתמעטו מדון חימה וה"ל בתי העיר כבתי חצרים אשר א"ל חומה ל"ש בתים של שור איגר גופיא ל"ש בתים הנבנים לתוכה לאחר מכאן אבל ישבה ולבס"ה החומ' תורת חומה עלי' אלא הבתי' לחוד נתמעטו מתורת בתי ע"ח הא ודאי הבתים הנבנים בתוכה לאחר שהוקפה החומה דין בתי ע"ת עליהם לכ"ד דהא חומות העיר תורת חומה עלי' וגם בתים הללו הא נתיישבה לאחר הקיפה וקרינן בהו בית מושב ע"ח שהוקפה ולבס"י והא ודאי דבתים שקדמה להקיפה אינן מעכבין על הבתים שנבנים לאח' הקיפה מלחול עליה' תורת בתי ע"ח כיון שקדמה החומה לישיבתם והשתא א"ש הא דממעט שור איגר מאשר א"ל חומה ולא משום דלא קדמה הקיפוה לישיבתה דקמ"ל דשור איגר אין תורת חומה עלי' לגמרי ואפי' בתים הנבנים לתוכה לאחר מכאן אע"ג דקדמה הקיפן לישיבתם אין תורת בתי ע"ח עליהם ותדע לך דהכי היא כדפי' דבישב ולבס"ה אפ"ה בתי העיר הנבנים לאחר שהיקפה דין בתי ע"ח עליה' ואין הבתים שקדמו להקיפו מעכבין עליהן מלחול דין בתי ע"ח שהרי לקמן (דף י) א' ראב"י וכי אלו בלבד הי' פי' הערים שמנו חכמים בספ"ה דערכין (דף לב) הלא כבר נא' ששים עיר וגו' כל א ה בצורות חומה וכו' ומאי ק"ל אע"פ שהי' ע"ח רבוא אפ"ה אין תורות בתי ע"ח נוהגת בהן מפני שישבו ולבס"ה חוץ מאלו שמנו דקים להו לרבנן שהוקפה ולבס"י א"ו אפי' ישבה ולבס"ה בתים שנבנו לאחר שהוקפה תורת בתי ע"ח נוהג בהן והשתא פריך שפיר דה"ל למיחשב כל אלה ואפ"ת שישב ולבס"ה אפ"ה נ"מ דבתים הניבנים בהו לאחר שהוקפו דתורת בתי ע"ח נוהג בהו ולמאי דפי' הא דישבו ולבס"ה דנידון ככפר לענין מגילה היינו בלא נבנה בה בתים חדשי' לאחר שהוקפה אבל אם ניבנו בה דל בתים שקדמן להיקפן מכאן ונידונת ככרך ע"י בתים הללו שלאחר הקיפן ונ"ל דאזלינן בתר רובא דאם רוב הבתים שבעיר קדמו להקיפן מיעוטי בטלה לגבי רובה וכמאן דליתא למיעוטי דמי וקורין כולן בי"ד ואם איפכא איפכא אבל במחצה על מחצה צ"ע

ישב אין לא ישב לא והא תניא וכו' אע"פ שאין לו עכשיו לקמן (דף י) תניא כל שתעלה לך מסורת מאבותיך שמק"ח מימות יב"ן כל מצות הללו נוהגת בהם מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לע"ל ומוקי לה כראב"י דהכא דא' אע"פ שאין לו חומה עכשיו ופירש"י התם כל מצות הללו הנוהגת בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בט"ו וכו' מפי' משמע דלמ"ד ל"ק לעתיד אין קורין המגילה בט"ו אע"פ שהית' מוקפות חומה מימות יב"ן אי לא קידשו בקדושה ב' של עזרא וה"ה אם קידשן אלא שאין להם חומה עכשיו ור"ל דלקמן (דף ה) אמר רבי בר ארביסר הוי פריך והא רבי בטבריא היא וטבריא מוקף חומה מימות יהושע בן נון הואי והשתא אע"ג דבפ"ק דחולין (דף ז) אמר דרבי התיר בית שאן משום של"ק עזרא וס"ל דקדושה ראשונה ל"ק לע"ל מכ"מ קדוש' ב' ס"ל לרבי דלא בטלה מדהתיר בית שאן לבד מכלל דשאר א"י שקידשו עולי בבל בקדושתן קיימי לענין כל המצות הנוהגות בארץ דקדושה ב' לא בטלה בזה"ז כדפי' רש"י התם מ"מ ק"ל האיך פריך בפשיטת כ"כ והא רבי בטבריא הואי ומנ"ל דטבריא נתקדשו בקדושה ב' לדין ע"ח ועוד דאפ"ת דטבריא נתקדשה בקדושה ב' לענין ע"ח הא כיון דרבי ס"ל דקדושה א' בטלה א"כ קריאות מגילה בט"ו בקדושה ב' תליא לא ה"ל להקשות אליבא דרבי וטבריא מוק"ח מיב"נ הואי הא לרבי קריאת ט"ו לא תלי' אלא במוק"ח בימי עזרא בקדושה ב' ולא בקדושה ראשונה של יב"נ ועוד הא טבריא ודאי אין לו קדושה ע"ח לכ"ד כדאמר התם סביב פרט לטבריא שומה חומתה ולפי' רש"י קריאת ט"ו בקדושה ע"ח תליא והא בלא הא לא סגי ועק"ל דאמ' לקמן דחזקי' קרי בטבריא ורב אחא בהוצל בי"ד וט"ו מספקא להו אי מוקפת חומה מיב"נ הן אי לא וכי מוקפת חומה הן מאי הואי למ"ד קדושה ב' נמי בטלה בזה"ז והא רוב פוסקים פסקו כן וגם איך קורין בז"הז בט"ו במק"ח לפי"ז ועוד הרבה עיירות בא"י אין מק"ח עכשיו ואפ"ה קורין בט"ו הואיל והי' מוק"ח בימיב"ן והא לא מהני למ"ד ל"ק לע"ל הואיל ואין לו חומה השתא ועק"ל מעיקר תקנתן דמ"ט תלי קריאת מגילה במק"ח בימי יב"ן ולא במק"ח בימי הנס הוא כדי לחלק כבוד לא"י שהתה חרבה בימי הנס שלא תהא נידונת כפרזים כדאמ' בירושלי' וכמ"ש המפ' והשת' הועילו בתקנתם במה שתלו בימי יהושע למ"ד ל"ק לע"ל הא מ"מ נידונת כפרזים כיון שלא הי' להם חומה בשעת הנס ועוד אפילו הי' להם חומה לא מהני למ"ד ל"ק לע"ל כיון דבשעת הנס שהי' לאחר גלות הארץ כבר בטלו קדושה ראשונה וקרא קא' ע"כ היהודים הפרזים עושין את יום י"ד וגומר משמע אבל מוק"ח בשע' הנס שהי' בין ק"ר לשני' עושין ט"ו ולפירש"י הא לא אפשר כיון דבאותו זמן בטלו קדושת ע"ח לגמרי ואין סבר' לומר דלמ"ד ל"ק לע"ל ס"ל כריב"ק דלעיל דתלוי קריאת ט"ו במק"ח מימות אחשורוש וכ"ש למאי דהסכימו רוב מפ' דמק"ח מייב"נ אפילו של ח"ל קורין בט"ו דאא"ל דשל א"י למ"ד ל"ק לע"ל קורין בי"ד וכי א"י מגרע גרע משל ח"ל של"ק לכ"ע מעולם הילכך נ"ל דקריאת מגילה בט"ו לאו בקדושת חומה כקדושת א"י תליא אלא כל שהיתה מוק"ח מימי יהושע סגי וקורין בט"ו והאי דקאמר לקמן מק"ח מייב"נ כל המצות הללו נוהגת בו ויהב טעמא דקדושה ראשונה קלע"ל משמע אי לא קדושה לא אשאר מצוה קאי דתלינהו רחמנא בע"ח ולא אק"מ דלא תליא בהכי וכדפי' והא דכרך שחרבו ולבס"י דשמעתין ה"פ דודאי למאי דס"ד דחרבה חומתה קאמר בע"כ לא מיירי ריב"ל לענין קריאת מגילה דלא תליא לכ"ע במק"ח עכשיו אלא כיון שהיתה מוק"ח בימות יב"נ סגי אע"פ שא"ל עכשיו ואפילו למ"ד לקלע"ל ואין ענין הא לראב"י דאין לו חומ' דס"ל קלע"ל לענין קריא' מגילה בט"ו וריב"ל דבעי ולבס"י בע"כ לענין עיר בתי ערי חומה וכיוצא בו דתלה רחמנא בקדושת חומה מש"ה פריך עלי' מהא דראב"י דא"צ לאח"כ ישב ומסיק מאי חרב שחרב מע"ב ומהשתא לא מיירי מבתי ע"ח דלא תלה בהכי ובע"כ מקריאת מגילה איירי דתליא בע"ב והרי"ף כתב כרך שהי' מוקף מייב"נ אע"פ שאין לו עכשיו קורין בט"ו דתניא רא"א אשר לו חומה וכו' הא דמייתי הא דר"א ב"י לאו משו' דקריאת ט"ו בקדושת חומה תליא אלא משום הואיל ומ"ל הגמרא בשמעתין אהא מימרא דריב"ל נקט לה נמי הכי

אשר לא חומה אע"פ שאין לא עכשיו בפ"ט דערכין (ד' לט) פירש"י לוא כתיב משמע לא ומשמע לו כלומר אין לו עכשיו והיו לו חומה קודם והתוס' כתבו ע"ז ואינו כן בחומשים מדויקי' כתיב בויו ולא קרי בא' וט"ס הוא בדברי התוס' אלא כתיב בא' ולו קרינן בויו והכי הוא ודאי דבע"כ לו בויו קרינן דהא ביש לו חומה מיירי קרא מיהו קשה לי כיון דקרא לא לחוד כתיב מנ"ל למידרש ללא ממש אע"פי שאין לו עכשיו הא לא בא' משמע נמי כלו בויו ופירשו יש לו כדאמרינן בפ"ו דסוטה וכל היכא דכתיב בל"א לא הוא אלא מעתה בכל צרתם לא צר דכתיב בל"א ה"נ לא הוא וכ"ת ה"נ והא כתיב ומלאך פניו הושיעם אלא לא משמע הכי ומשמע הכי וכו' אלמא לא בא' נמי משמע כלו בויו וי"ל דאע"ג דלא בא' משמע נמי כלו בויו מ"מ היכא דאפשר למידרש דלא ממש נמי במשמע דרשינן לי' דאם איתא דלאו לדרשה אתיא כיון דאיכא למיטעי לא הוי כ"ר בא' אלא בויו וכה"ג פי' לקמן (דף ח) גבי טהור מפריעה ופרימה דמעיקרא א"נ י"ל לשון תורה בלחוד ולשון נביאים בלחוד וכה"ג פי' התוס' בר"ה (דף יג) גבי ממחרת הפסח מ"מ תי' הראשון נ"ל עיקר ולקמן בפירקין (דף י) אכתוב עוד בזה

לוד ואונו פירש"י מערי בנימין הן כדכתיב ובני אלפעל וגו' הוא בנה את אונו ואת לוד ובס' ד"ה מיחסו על שבט בנימין ובערכין תנן תרי מנייהו דקא מני לוד ואונו אצל ע"ח שאינו נוהגין אלא מיתות יב"נ ולפי שחומותיהן ניראות חדשי' הוזקק ריב"ל להעיד שבכלל תק"ח הן הנה מה שפי' דבערכין תנן תרתי מנייהו לא דק דלא תנן התם אלא אונו לחוד אבל לוד לא תנן והתוס' הקשה בשם הר"א דאמאי איצטרך לי' לריב"ל לאשמועינן דאונו מק"ח מיב"נ הא משנה שלימה היא ותי' דאגב לוד וגי החרשים תני אונו בהדי' ואני תמה על רש"י ותוס' דאמאי ענין אונו דהכא לשל אונו דמתני' דהא הני דהכא מערי בנימין הן מדפריך עלה והא אלפעל בנינהו שהי' משבט בנימין וכדפירש"י ואלו אונו דמתני' מערי יהודה מיירי כמו שאכתוב בסמוך וביותר אני תמה על התוס' שהקשו עוד אהא דפריך והא אלפעל בנינהו דאמאי לא פריך בפ"ב דערכין כה"ג דמאי ענין זה לזה דהתם חשיב ואונו מערי יהודה ומה ענין אלפעל שהי' משבט בנימין לבנות ערי' ביהודה אבל הכא מקש' שפיר דע"ב ריב"ל דקמ"ל דאונו מק"ח מימות יב"נ לאו מערי יהודה איירי דמאי קמ"ל הא משנה שלימה היא אלא משל בנימין איירי מש"ה פריך שפיר והני יהושע בנינהו והא אלפעל בנינהו גם מה שתרצו התוס' דהתם לא תנן אלא אונו והי' יודע דמצי לשנוי' תרי אונו היא אבל הכי דהוי ג' בשלשתן לא שייך למימר שהן כפולות הנה מלבד שלא דקו במה שפירש דהכא הוי ג' דבקרא ליתא אלא ב' בלבד שהן לוד ואונו והל"ל בב' לא שייך למימר שהן כפולת וגם עיקר דבריהם ליתא שהרי לרבא