טורי אבן קע

דין כרך ומה דק"ל להרשב"א עיר ועוד ל"ל לק"מ כדפי' ואני תמה אמאי ק"ל עיר ועיר הא הגמ' קאמ' להדי' אעיר ועיר לכדירב"ל קאתי ואי מפרש כפירש"י הא מדינ' ועיר אתא לסמוך ונראה ואי כפל לישנא דעיר ועיר ל"ל ק"ל ה"נ להקשות נמי כפל לשון דמדינה מדינה אבל למאי דפי' הכל ניחא

הא קמ"ל דשעורא דמיל הוי כמחמתן לטבריא ק"ל למה תלה שיעורא דמיל בדבר שאין ידוע לכל הא שיעור קצוב שהוא אלפי' אמה כדאמרי' בכולא תלמודא וה"נ ק"ל אהא דפ"ג דפסחי' (דף מ"ו) דתנן בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ ה"ז אסור ואמרינ' בגמ' אין שם כיוצא בו מהו אר"א אר"ל כדי שיהלך ממגדל נוני' לטבריא מיל ולימא מיל הא קמ"ל דשיעורא דמיל הוי כממגדל כו' ואמאי לא נקט שיעור הקצוב ועק"ל בין אההיא דהכא בין אההיא דהתם דמאי צריך לאשמעינן שיעור דמיל במה הוי הא פשיטא לן בכולא תלמודא דשיעור מיל הוי אלפי' אמה ועק"ל מ"ש התם דנקט סימנא כממגדל נוני' לטבריא והכא נקט מחמתן לטבריא והא חמתן הי' כבר בימי רבי דקדם לר"ל כדאמרינן בפ"ה דעירובין (דף סא) התיר רבי שיהו בני גדר יורדים לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר והכא נמי מגדל נוני' כיון שהי' בימי ר"ל דקדם לר"ח בר אבא ור"י אמאי לא נקטי אינהו להאי שיעורא ונ"ל כיון דמידת מיל מקובץ מאמות הרב' שהוא אלפי' אמה והא מצינו תרי גוונא אמות לאביי משמי' דר"נ אמות סוכה ואמות מבוי באמות בת חמשה טפחי' אמות כלאי' באמות בת ששה ולרבא משמי' דר"נ כל אמות באמות בת ששה אלא שהללו פי' של כלאים שוחקות והללו של סוכה ומבוי עוצבת פי' מצומצומת והכל לחומרא כדאמר דפ"ק דעירובין (דף ג) מ"מ בין למר בין למר תרי גוונא אמות איכ' גדולה וקטנה וא"כ מידת מיל נמי המקובץ מאמות איכא תרי גוונא מיל המקובץ מאמות גדולה הוי מיל גדול ומקטנות קטן ובכ"מ אית לן למיזל לחומרא ואי כי משערת בקטן הוי חומרא בי' משערינן כדאמרינן גבי אמות סוכה ומבוי ואי בגדולה הוי חומרא בי' משערינן כדאמרינן גבי אמות כלאי' וה"ה גבי מיל המקובץ מאמות לענין גדול וקטון אזלינן הכל לחומרא הילכך לענין חמץ אזלינן לחומרא דבכדי הילוך מיל קטן אסור והיינו דמשערינן התם בכדי מהלך ממגדל נוני' לטברי' שהי' מיל באמות קטנות וקמ"ל דשיעור מיל זה הוא בקטנות שהוא לחומרא אבל מיל דמחמתן לטברי' דשמעתין הוי מיל של אמות גדולת דהכא ל"ש לומר זה או זה לחומרא דאי תשער בקטנות ותאמר מיל קטן הוא דנידן ככרך לקריאת ט"ו ומיד חולה לו אעפ"י שהוא בתוך כדי מיל גדול קורין בי"ד מה חומר יש בקריאת י"ד טפי משל ט"ו הילכך משערינן בגדולות שהוא מיל סתם והיינו דקמ"ל דשיעורא דמיל לענין מגילה דשמעתין הוי כמיל זה הגדול וטובא קמ"ל דלא בימא אותן העיירות שבין מיל קטן לגדול נשדי עלייהו אומר שניהם ויהי' קורין בי"ד כפרזים ובט"ו כמוקפים קמ"ל דכולא האי לא מחמרינן

מנצפך צופים אמרון משום דהא נמי ר"י ואי תימא רחב"א אמרה משום הכי מ"ל בשמעתין וכן להא דוראיתי אני דניאל וה"נ הא דתרגום של תודה מ"מ קק"ל דהא בפר"ק דסנהדרין (דף ח) אשר תשים לפניהם אשר תלמדם מבעיא ליה אר"י אי תימא רחב"א אלו כלי הדיינים ה"ל לאתויי הכא ה"נ מה"ט כדמ"ל לאינך

דף ג' ע"א דלא הוי ידעין הי באמצע תיבה ק"ל ה"ל למידע מן הלוחות הי' באמצע והי בסוף דהא פתוחות וסתומו' דמנצפך ישנו בי' הדברות הכתובים על הלוחות ואפי' לפי' התוספות דצופים הללו הי' לאחר ששרף אמון את התורה הא מ"מ הארון עם הלוחות לא נגנזו עד בימי בנו יאשי' ובימיו מצא חלקי' את התודה בבה"מ קודם שנגנזו ארון עם הלוחות כדכתיב בס' מלכים וא"כ ה"ל לידע מן הלוחות ולבתר גניזתן מן הס"ת

בהספדא דאחאב ק"ל הא אמר בפ"ד דסנהדרין (דף לט) ויעבר הרינה במחנה באבוד רשעים רינה באבוד אחאב ב"ע רינה אלמא לא הספידהו מיהו בספ"ק דב"ק (דף יז) אמ' וכבוד עשה לו במותו לחזקי' מלך יהודה שיצאו לפניו ל"ו אלף חלוצי כתף דר"י א"ל ר' נחמי' הלא לפני אחאב מלך ישראל עשו כן אלמא הספידהו וצ"ל דרשיעי הדור הספידהו ולצדיקים רינה

דקטל יתי' הדרימון וק"ל הא גבי נעמן שר צבא מלך ארם כתיב כי בו נתן ה' תשועה לאר' ופירש"י שהרג לאחאב וה"ק הדרימון הרג אותו ושמא י"ל דשם איש אחד הן והי' לו ב' שמות א"נ מדרשים חלוקים הם

אינהו עדיפי מיני' דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא פירש"י דאינהו נביאי שנתנבאו בשליחותו של מקום והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה מפירושו משמע שה"ה נביא אבל לא ניבא לאחרי' ואין הלשון משמע כך אלא לא הי' נביא כלל ולא נתיחד אליו הדיבור מפי הגבורה לעולם וכל דברי העתידות בס' דניאל הי' ע"י מלאך או חלום כדמפ' בקרא ורש"י בעצמו נרא' שחזר בו דלקמן בפ"א (דף י"ד ע"א) דאמר מ"ח נביאי' נתנבאו לישראל וחשב רש"י דניאל א' מהן ומסיים ועל דניאל אמרו לעיל ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעי' ואי דניאל הי' נביא אלא שלא נשתלח אמאי אפיק דניאל הא חשיב התם במ"ח נביאים הרבה שלא נשתלחו כמו בותהא דקחשיב להו ול"מ שנשתלחו:

כהנים בעבודתן כו' מבטלין הקשה התוס' אמאי מבטלין והלא אחר הקריאה יש שהות לעבודה ותי' כיון דמשהאיר היו' הוי זמן עבודה והן מניחן אותה בשביל הקריאה מש"ה קרי לי' ביטל וא"ת ויעשה עבודתן מיד ואח"כ יקראו המגילה לבדן וי"ל דטוב לקרות עם הצבור דהוי טפי פרסומי ניסא ולדידי הא ודאי קשה דהא ודאי כל כה"ג לא שייך לשון ביטל כיון דאין עבודה בטלה לגמרי דלאחר הקריאה יש שהות עדין לעבודה אלא שמקדים קריאת המגילה לעבודה והל"ל שמקדימן קריאת המגיל' לעבודה והא נמי ל"ל דמיירי כשיעבור זמן עבודה בתוך כך שישמעו המגילה ליתא דהא כהני' בעבודת' וכו' וישראל במעמדן אינן אלא בתמידין כדתנן רפ"ד דתענית והא תמיד של שחר אינו קרב אלא עד ד' שעות לר"י ועד חצות לרבנן כדאמר רפ"ד דברכות (דף כו) ואי מיירי שבעוד שקורין יעבור זמן עבודה למר כד"א ולמר כדאית ליה דאם כן תקשה אמאי מבטלין עבודתן יעבדו תחילה כיון שהיא שמצוה עוברת ועדין יש שהות הרבה לקריאה דהא כל היום כשר לקריאת המגילה כדתנן לקמן בפ"ב (דף כ) ונ"ל דהאי מבטלין עבודתן דקא' אתמיד של בין הערבים קאי ומיירי בשלא קרו המגילה עד סמוך לערב עד דלא נשאר שהות ביום כדי לשניהם לעבוד עבודה ולקרות מגילה אלא או זה או זה מבטלין עבודתן לגמרי ובאין לשמוע מ"מ ונ"ל הא דדחקו התוספות בפי' דחוק ולח ר"ל כדפי' משום דלטעמייהו אזלי שפי' בספ"ה דזבחי' (ד' נו) דאמ' התם דם נפסל בשקיעת החמה היינו תחיל' שקיעה שהיא קוד' צאת הכוכבים דהוי לילה בכדי מהלך ד' מיל ולפי"ז אפ"ת דהא מבטלין עבודתן מיירי מתמיד של בין הערבי' אכתי תקשה אי מבטלין עבודה מפני מ"מ לגמרי קאמר ובדליכא שהות לעבוד' אחר מ"מ דמיד תחילת שקיעה אמאי מבטלין את העבודה לגמרי ולהקדים מ"מ זה יעבוד תחילה את העבודה דה"ל מצוה עוברת בתחילת שקיעה ועדיין יש שהות למקרא מגילה מתחילת שקיעה עד הצילה שהוא זמן גדול שעה וחומש לפי חשבון מהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ביום מיהו כבר כתבתי בתשוב' סימן ו' והוכחתי בראיות ברורות הא דקאמר דם נפסל בשקיעת החמה היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים דה"ל לילה ממש' נמצא עבודה ומ"מ זמן א' להן שכשרין כל היום עד הלילה והשתא אין צריך לדחוק כפי' התו' דמבטלין עבודה למקרא מגילה דקאמר היינו להקדים אלא מבטלין לגמרי קאמר ומיירי בתמיד של בין הערבים ובדליכא שהות ביום אלא לא' משתי אלו וכדפי' כן נראה לכאורה אלא דק"ל אכתי דהא זמן תמיד של בין הערבים שאני משאר קרבנות ואינו כשר מפלג המנח' לר"י שהיא שעה ורביע קודם הלילה הואיל ונאמר בו בין הערבים ומפלג המנחה אינו קרוי בין הערבים וכמ"ס בתשו' שם מש"ה ס"ל ברפ"ד דברכו' (דף כו) דתפילת מנחה עד פה"מ שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פה"מ וא"כ אכתי קשה אמאי מבטלין תמיד של בין הערבים לגמרי מפני מ"מ הא אחר זמן התמיד יש שהות הרבה למקרא מגילה דזמנה עד הלילה ואפ"ת דדרשא זו אליבא דרבנן אתיא דס"ל התם דתפילת מנחה עד הערב שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב מ"מ הא שמואל גופא דא' כהנים ולוים וכו' מבטלין עבודתן כר"י ס"ל דאחר התם מתפלל אדם של שבת בע"ש ושל מוצאי שבת בשבת וה"נ ס"ל לרבי התם דמתפלל של שבת בע"ש ומוכח התם משום דס"ל כר"י דתפילת מנחה עד פלג המנחה ומכאן ואילך זמן ערבית הוי וא"כ האיך קא' שמואל הכא דמבטלין עבודתן ושל בית רבי סמכו ע"ז דבטלו ת"ת מק"ו מעבודה והא לדידהו לא מ"ל ביטל עבוד' בשביל מ"מ כלל דה' אחר כלות זמן עבודת תמיד של בין הערבי' אכתי איכא שהות מ"מ ומיהו אי נימא הא דא"ק מגילה בשבת אליבא דרבה דמפ' לקמן גזי' שמא יעבור ד' אמות בר"ה אינו מתקנו' אנשי כה"ג אלא רבנן בתראי גזרו וכדפירש"י לקמן (דף ה) גבי פורים שחל בשבת ע"ש זמנם וכמ"ש שם א"כ אכתי מ"ל ביטול עבודה לגמרי מפני מ"מ דנ"ל ממשפחה משפחה אליבא דרבי ושמואל בחל פורים בשבת דאיכא קרבן מוסף דכשר כל היום כדתנן לקמן ספ"ב (דף כ) כל היום כשר לתפילת מוספין ולמוספין והשתא אם לא הקריבו מוסף שבת ולא קראו את המגילה עד סמוך לחשיכה ואין שהות כדי לשניהן מבטלין עבודתם כהנים ולוים דוכנן וישראל מעמדן דהא מוסף קרבן ציבור הוא נמי בעי מעמד כדתנן בפ"ד דתענית וקורין את המגילה דזמנה נמי עוברת מ"מ לר"י גופא לא מ"ל כלל לביטל עבודה מפני מ"מ דהא ס"ל רפ"ד דברכות שם דקרבן מוסף אין קרב אלא עד שש שעות על היום בלבד ואכתי שהות ביום טובא למ"מ ועוד לר"י דמפ' התם דה"ט דאין קורין את המגילה בשבת מפני שעיניהם של עניים נשואת למ"מ ולדידי הא דאין קורין את המגילה בשבת מתקנת אכה"ג עצמן שתקנו את המגילה הוא מא"ל

אמש בטלתם תמיד של בין הערבים הקשה התוס' אמאי לא