מסכת סופרים י

משה [הקנא והתרה כדתנן המקנא לאשתו ר׳ אליעזר אומר מקנא על פי שנים ומשקה ע"פ אחד שאין התראה פחות משנים שאינה יכולה לומר לא התריתי אבל באחד תעיז ותאמר לא התריתי] הקניא להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות וימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד שנאמר (ויקרא כ״ג:מ״ד) וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל:

עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה:

( אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת):

א"ר יהודה מקום שמפסיקין שבת שחרית שם קורין במנחה בשני ובחמישי ובשבת הבאה:

בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין ג׳ אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה בר"ח ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם זה הכלל כל שיש בו מוסף ואין בו יום טוב קורין ארבעה:

בי"ט ה׳ ביום הכפורים ששה וביום שבת שבעה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם י"ט שאיסור לאו חמשה יוה"כ שאיסור כרת ששה שבת שאיסור סקילה שבעה ומפטיר בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

אין פורסין על שמע לא בעמידה ולא בישיבה ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהן ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב על אנשים כל שכן לנשים שאין עושין מעמד ומושב לנשים ואין אומרים קדיש וברכו פחות מעשרה רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנין טעם לדבריהם בפרוע (שופטים ה׳:ב׳) פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה׳ כמנין התיבות וי"א אפי׳ ששה ברכו ששה הוא ובמקום שיש שם תשעה או עשרה ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאחר התפלה עומד אחד מאלו ויאמר ברכו או קדיש וענו אחריו יצא וכבר תקנו חכמים לחזנים לומר לאחר גאולה (תהילים קי״ג:ב׳) יהי שם ה׳ מבורך מעתה ועד עולם ואחריו ברכו את ה׳ המבורך כדי לצאת אותם שלא שמעו דאמר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהגו אנשי מערב ואנשי מזרח לאמרו לאחר עושה שלום בשלש תפלות של שמנה עשרה גזרה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין ואפי' לאחר קריאת ספר תורה. ולענין פדיית קרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן: