טוב הלבנון, שער שלישי - שער עבודת האלוהים י

זה כנגד זה זה סותר את זה:

כשתבטחי בהנאה קיימת והיינו שמחה של עשיית המצוה שנדע שעל ידה נשיג תענוגי עה"ב והנאה שאין לה הפסק מבלי עירוב עצבות. ולאפוקי הנאת עניני עה"ז שנפסקת מהרה ומעורבת בתוגות:

התירי המדה הזאת מל' קושר ומתיר שיתיר קשר המדה הזאת:

מצער קיים תמיד אם ראית שיצרך מתגבר עליך ואינך יכול לדחותו שודאי הוא דבר מצער קיים ראוי להתאבל על זה ומכ"ש אם נכשל במעשה ולהתנחם עליה בתשובה:

שתהיה בענין שמביא אל הענין *שיצערך כצ"ל. ור"ל שירא מדבר שמביא אל ענין שיצטער ממנו בסופו ולא יהיה ממנו אחרית טוב באופן שאינו יכול לדחות ממנו אותו הצער אעפ"י שעתה נראה הדבר ישר לפניו. וכמאמר החכם (משלי ט״ז:כ״ה) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. ולכן צריך לפחד תמיד שלא יגיע דבר עבירה ממעשיו. לאפוקי בעניני עוה"ז שאין רשאי לפחד על הנולד ממנו רק יבטח בה' וע"ז אמרו חז"ל כל המפחד חוטא הוא:

ואין בך כח ויכולת לדחותו כלו' צער עוה"ב המגיע מן החטא שא"א לפטור ממנו בשום ענין:

אך מקום התקוה שתשתדלי וכו' ר"ל התקוה שהיא אבירות ובטחון ישתדל בענינים המביאים לו באחריתו גמול עוה"ב. אע"פ שידמה בעיניו שיגיע לו איזה נזק בעסקי עוה"ז יקוה לאל שיגן בעדו:

מבלי מונע הוא מגיע בודאי ועכ"פ אין כח בשום נוצר לדחותו:

ורצון חסידיו המצערים אותו ומכלימים אותו על מעשיו:

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני כלו' יכני צדיק בחסדו ויוכיחני:

ושתתאחרי מעמוד כנגד מוכיחיך כלו' אעפ"י שידך תקיפה נגד המוכיח ומכלים אותך עכ"ז תכניע את עצמך לפניו מאחר שכוונתו להטיב לך:

יען רך לבבך וגו' אחאב המלך הרך לבבו והכניע עצמו לפני הנביא ויחשבה ה' לו לצדקה:

ובהוכיחו אותך בעדיו הם דברי התוכחות שבתורת כהנים ובמשנה תורה אשר העיד בנו את אשר יקרה אותנו מן הטוב בשנלך בחקותיו. והעונש אשר יעבור עלינו על המרי והעון. ושירת האזינו אשר נזכר בה כל אשר יעבור עלינו באחרית הימים מן הטובות והרעות בקיום תורתו ובטולה. וכמש"ה (דברים ל״א:י״ט) למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל:

ופגיעת נביאיו כשתפגע בנביאי ה' או בדבריהם:

הגד את בית ישראל את הבית ר"ל שיגיד להם צורת הבית וסודו ועומק ענינו בתכונת הבנין אל אשר רומז אליו:

ויכלמו מעונותיהם מה שנחרב על ידם. ואם ישובו מדרכם הקב"ה יבנה אותו להם בנין עולם:

ולצוות בחסד וכו' לא יבוש מן המלעיגים עליו בהוראתו לעם הדרך אשר ילכו בה:

ולהוביש לבייש:

בנטות מדרך האמת בשתראה אנשים נוטים מדרך האמת:

והגברת השקר על האמת ואנשיו כשרוצים לחזק השקר נגד האמת או אפילו נגד אנשי אמח הנאמנים בדבריהם תמיד:

בהפיל כל הדברים על אופניהם כלו' שלא יעמוד על דעתו דוקא רק יבקש כל הדברים לפי אמתת עניניהם ויקבל האמת ממי שאמרו:

ובהניחם על מכוניהם שיניח כל דבר לפי אמתת תכונתו ולא יתעקש לדחות האמת שהוא נגד רצונו:

ומי שאינו מכיר שיפנה באופן הטוב שיש לפניו:

והאסור השבוי:

ומי שפקד טובה שנחסר מן טובה גדולה שהיה לו נכסים הרבה וירד מנכסיו שצערו גדול מאד וצריך לפרנס אותו כמו שהיה רגיל. וכמה שאמרו חז"ל:

והמתחרט לסייע אותו על עניני התשובה:

מענין מרדכי והמן שלא רצה להשתחוות לפניו ולא חשש לסכנת נפשו:

וגבר בר לבב. מל' עם נבר תתברר (תהילים י״ח:כ״ז):

שיש לו עליך טובה וחסד שעשה עמך חסד שאתה חייב לשלם גמולו ויהיה התשלום בדרך ענוה:

כ"ש מי שגדלו שפשיטא שצריך שתכניע עצמך לפניו:

וכן שתקחי הדין לאלהים מעצמך כלומר שתצדיק עליך הדין ברעה המגעת אליך ותקבלה באהבה לכפרת עוניך:

באחרית ענינך שתגיע לך שמחה על ידו לע"ל:

עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם ר"ל שמי שעוזב התורה ויראת שדי רק שאעפ"כ מתבייש לעבור על התורה מפני בני אדם ולא בלב שלם סימנו שמשבח את הרשעים מפני שלבו קרוב למעשיהם אבל שומרי תורה בלב שלם לא יוכלו להתאפק מלהתגרות בהם:

והכילות הקמצנות:

לשום כל דבר במקומו כלו' שיעשה כל דבר לפי המקום הראוי לו שינדב לכל איש מה שראוי לו:

כפי מה שראוי לו כלו' כפי מה שראוי לנודב ונותן כברכת השם אשר נתן לו:

בהיות לאל ירך וגו' כלו' כפי יכלתך:

יפוצו מעינותיך חוצה שלא יהא עינו רעה בלמוד התורה לרבים:

מכירים את עצמם פחיתות ערכם:

ולא ערך הטובה עליהם אינם מכירים בשיעור הטובה שמטיבים להם:

ואמרו ז"ל כל העושה טובה למי שאינה מכירה הוא במדרש משלי על פסוק כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד אמר רבי אלכסנדרי כל מי שחולק כבוד לכסיל כאלו זורק אבן למרקוליס. נ"ל פירושו שהזורק אבן למרקוליס. שאע"פ שזריקת אבן הוא בזיון גדול שרוגם אותה באבנים. עכ"ז מאחר שע"ז זו דרכה וחפצה בכך האיש ההוא ישא עונו. וכמו כן אע"ש שזה שעושה טובה לחברו נראה כאלו טוב עשה בעמו. עכ"ז מאחר שזה המקבל אין דרכו וחפצו בכך יחשב לו לעון שאפשר שזה שאינו חפץ בטובה ירע יותר בעבורה כמו המוכיח ללץ שמתלוצץ עליו ומתחזק יותר באולתו ונמצא שחוטא יותר:

והחריצות הזריזות:

בתאות הבהמיות כמו האכילה ושתיה ומשגל:

הנאותיהם חולפות וישאר עליו חרפתם ר"ל בעת רעבון נפשו לאכילה אסורה או לביאה האסורה מחמת תאותו לא יבין עדיין חרפת הדבר ואחר שעשה המעשה שהלכה לה תאותו ישכב בחרפתו על חטאתו אשר חטא בעה"ז ועונשו לעה"ב:

ומבקש האמת לעצמו שאינו מטעה עצמו בטענות כוזבות:

וחפץ בחכמה למענה כלו' לשמה ולא להתגדר:

יפק אותנו ישלים אותנו לדרכי עבודתו וינחנו בצדקתו ויורנו בישועתו: