טוב הלבנון, שער עשירי - שער אהבת ה' ז

מנהגי אוהבי ה' ר"ל המנהג הנמשך לאדם מן האהבה:

מנהלם מנהיג אותם:

ומשלו ואסרו כו' כלו' נתן לו הממשלה למשול בבחירתו מה שירצה, הבורא קשר את האדם בעניני התורה והעולם שמוכרח לבחור לו אחד מן הדרכים:

ונתברר להם והאמינו וכו' ר"ל מחמת דבקותם בה' נתברר להם שאין שום מקרה פועלת בהם בשום ענין מעניניהם בהצלחתם ומזונותם וכל השייך להם מעסקי העולם אינם נתונים תחת המזל והסיבות המקריות מלבד תחת חפץ הבורא והשגחתו נדבקת בהם ביותר מכל אדם:

ומרשל מעכב:

במקום שהעמידם הבורא ית' עפ"י מצותיו:

לכלות אליו מל' כלתה לתשועתך נפשי (תהלים קי"ט):

ולרהביו פירשתי בפ"ב משער הפרישות:

והוא משבח להם וכו' הבורא ית' נותן להם שכר טוב על בחירותם מלבד השכר שעל המעשה:

תכלית מאויים תכלית חשקם ורצונם:

והתעסקו בהם בחושיהם הגופיים ר"ל לא טרדו לבם ומחשבתם בשום ענין מעניני עולמם והנהגת גופם אבל קדשו מחשבתם ותוכן לבם לה' לבדו ולא עשו הנהגות עולמם וגופם רק בחושיהם הגופניים בלבד ואף זה בעת הצורך והדוחק להם בלבד:

מפני זלותו אצלם מפני שהיו עניני גופם זלים וקלים אצלם עד שלא נטרדו בעבורו בלבם כלום:

וגופותם עולמיות ולבם רוחניות הגוף נטרד אצלם לפעמים בעסקי העולם אבל הלב רוחניות לא יתערב בו ולא יכנס אליו שום מחשבת עסקי העולם:

ונפסק חומה מרעיוניהם נפסק חמימות אש היצר מרעיוניהם:

כמו שיארע כמו שאינו ניכר אור הנר נגד השמש כי אור השמש מבטל אור הנר דשרגא בטיהרא מאי אהני כן אש היצר ונרו כבה ונתבטל באור העבודה:

ושחחו נשפלו. מל' שחחו עוזרי רהב (איוב ט׳:י״ג):

ולא חששו לחסרון המשיג אותם בעניני העולם:

תראה אותם כשמתעסקים עמהם כאחי הבושת כשבני אדם עסוקים עמהם נראים להם כאלו הם אחים לבושת כלומר דבקים בבושת ואינם מעיזים פניהם נגד שום אדם בעסקם עמהם ואינם מודיעים שבחם לעולם:

וכשמדברים עמהם חכמים כלומר מחמת בשתם וענותנותם לא תשמע אותם שיהללו עצמם עד כשידברו עמהם אז תראה שהם חכמים:

וכששואלים אותם דבר חכמה ותורה אז תדע שהם יודעים:

וכשחוטאים להם אז תראה שהם ענוים:

שעלה עליהם האור קרן עור פניהם וכל רואיו יכירו כי זרע ברך ה' הוא מחמת שם ה' הנקרא עליו וכענין חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח׳:א׳):

ואם תעמוד תבין:

ובשיחתו נושבות בשיח דברי אלהים הם נושבות מל' ארץ נושבת (שמות ט"ו) כלו' דברי אלהים קבועים בלבם:

נשמות מענין שממה כמו הארץ הנשמה (יחזקאל ל״ו:ל״ו) כלו' אין לעסקי העולם שום מדור בלבם:

דרך השחיתות דרכים הנשחתים והרעים:

ישוקה האדם והבהמה העולם כולו ניזון בשבילם כדרך שאמרו חז"ל כל העולם כולו ניזון בשביל ר' חנינא בן דוסא וכו':

בסבל ימים מעטים בסבלנות שסבלו נגד יצרם בזמן מועט:

שני היתרונים היתרון שיש בין עובד ה' ללא עובדו בשני העולמים:

ומן התימה בענינם ר"ל דבר תימה יש בענין דביקתם בהבורא שהוא כל כך חזק עד שנראה בעיניהם שכל המצות הרבות שצונו הבורא הם מעטים מן הראוי להם בערך חובות טובות הבורא:

בצד כמו לפי, וכן בסמוך בצד מה שקבלו וכן בצד מאויים:

והמתון להעתיק עצמם ממדרגה למדרגה במתינות כענין שכתב בסמוך:

שחייבין בהם הצבור ר"ל כלל ישראל והב"ד:

ס"ה מצות החשבון הזה הוא בקירוב ולא בדקדוק כמבואר בספר מנין המצות:

כשבתות והמועדים וכו' אין כוונתו באמרו מצות עשה שהזמן גרמא בבחינת פטור הנשים בהם שאין זה ענין לכאן ועוד שהרי שבתות ומועדים החיוב בהם מצד אזהרה ג"כ ואפי' בעשה דקידוש היום נשים חייבות בהם אך ר"ל בבחינת מיעוט עבודתם בעיני אוהבי ה' מאחר שאינם גוהגים בכל עת ובכל שעה כדמסיק ואזיל:

קרבנות יחיד ואילו קרבנות צבור הם בכלל המצות שחייבין בהם הצבור:

בדברים בענינים דמפרש ואזיל:

וכשיפקדו כשיחסרו:

לא נעלה לא נחשוב:

שהעמידה מהם המניעה מהם:

היא עשייתם וזה לא נחשב בעיניהם מאומה בעבור שפסק מהם היצר הרע והורגל טבעם למאס בדברים שהזהירם האל, כענין שזכר בפ"ה משער הפרישות:

בבור לבבם בזכות הנפש:

ולזכור סוגיהם מלת סוג פירשתי בשער היחוד:

בחוביהם במסתריהם, ולמצות אלו אין גבול ומספר כנזכר בהקדמתו:

אין צדקם נעלם בה ר"ל אין דבריהם הצודקים נעלם בחכמה הצפונה הזו:

מפני שכל אנשי הדעות הנצלות אנשי השכל אשר להם דעות נצלות מפתוי יצר הרע ודמיונות השקריות הצומחות מתאות האדם:

והיה מסתפק במזון מהם שיהיה לך די מה שהוא לך למזון קיום הגוף בלבד:

לעמוד בלעדיהם לענות בצום נפשך כפי האפשר:

מהעמיק מחשבתך בהם מלטרוד מחשבתך בצרכי מזונותיך:

ורוץ בדברים הצריכים לך בגופך וכו' ר"ל תרגיל עצמך לבקש מזונותיך בגופך בלבד והתלוי במעשה האברים מגופך ולא תתלה מזונותיך בדברים שאתה צריך לטרוד מחשבתך ושכלך עליהם בעת מצוא אותם וגם בזה תהיה כוונתך מחמת קיום גופך לא מחמת בקשת הנאה באכילתך:

והוא מואס שתיתה לעצמה כלו' אין כוונתו ליהנות מהשתיה עצמה ורק כדי לקיים חייו כן יהא כוונתו בכל אכילותיו שהם כדי לקיים חייו לא בעבור הנאת האכילה:

וקבלת על עצמך בברית אשר כרת ה' עם אבותינו להם ולבניהם עד עולם:

ולא יועילוך מחשבתך וטרדתך בעניני מזונך להעדיף מאשר גזר האל:

ושים השכל וכו' מבוע הוא ענין מעין הנובע כלו' תשים השכל להעמיד להפסיק המעין הנובע מצד מנהגך האנושית וכחות התאוה שמיצר לב האדם הרע מנעוריו. ומבוע מלשון כד על המבוע (קהלת י״ב:ו׳) ובס"א ושים השכל לעמוד מרוע מנהגך, והכל ענין אחד:

והתנהל לאט וכו' כלו' תראה שתעלה ממדרגה למדרגה בלאט ובמתינות ולא תקפוץ אל המעלה העליונה בטרם שעלו בידך כל המעלות שתחתיה כי לא תוכל לקבל תיכף המעלה העליונה ותפסיד הכל, ובגנות הוא ל' גן ור"ל כמי שמטייל בגנה חמודה שהולך לאט ובמתינות ומשקיף על זרועיה מאחד לאחד בהדרגה ובס"א בקנות המדות והוא הנכון:

והזהר מהתעלם משום מדה נכונה המגיע לידך ואם היא קטנה בעיניך כי כך דרכה של תורה ויראה לעלות אליה בסולם המעלות ומצוה גוררת מצוה שלמעלה ממנה:

והדבק הזריזות בזריזות כשתגיע לזריזות הפחותה תדביק אליה זריזות היותר ממנה וכן תמיד עד שתגיע לתכלית הזריזות, וכן הסבל בסבל, לסבול עבודת ה' ממדרגה למדרגה:

את הסמוך לה מה שאחריה תיכף במדרגה אחת מבלי דלוג לסבל ולזריזות שלמעלה ממנו בכמה מדרגות פן יהדפך יצרך משם ויורידך מטה בשפל המדרגות להיותך בלתי שלם עדיין לעלות לשם:

והיה בו מיושר ואליו מישר תישר עצמך ואח"כ תישר אחרים להורות להם דרכי ה' וכמו שאמרו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים:

אפי' שתמאסם אפילו אם תמאס עניני העולם ויהיו נבזים בעיניך לא יועיל לך כלום כל זמן שאתה דואג בשבילם ומטריד לבך עליהם:

שיתרוקן ממנו שיהיה ריק מן היין:

מכוס יין אהבת העולם מטרדת העולם ותאותיו אשר לבבנו פונה אחר אהבתו:

עד אשר יפנה גופך מעסקיו כלו' כשם שגופך פנוי מעסקיו כך תראה אז שגם לבך יהיה פנוי מעניני העולם:

בעת בדידותך הגופניות וכו' בעת שאתה מתבודד בגופך מעניני העולם צריך אתה להתבודד גם במחשבתך שלא יעלה על לבך שום דבר מעניני העולם:

והמירם החליף אותם:

והשיבם ברעיונך תדיר יהיו חקוקים על לוח לבך תמיד:

בני יחד היה מיחד:

יהידתך נשמתך:

לצורך ליוצרך:

ביחדך לאל אחר יצרך כלו' זה יהיה כשתיחד לאל יצרך תעבוד את האל בשני יצריך כמאמר חז"ל ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ביצר טוב וביצ"ר:

אזורך כלו' שיהא הצדק והדת דבוק בך כאזור הדבק תמיד במתנים:

לבל תמעד אשורך לבל יטו מדרך הישר פסיעותיך:

ותמוך מלשון תמכה ימיני:

בצור באל יתברך:

ראה כי סוף יציר עפר לעפר הכל היה מן העפר והכל ישוב לעפר:

ושח כי חול וכו' ושח הכנע והשפל עצמך. כמו ושח עינים יושיע (איוב כ״ב:כ״ט) מאחר שדירתך ר"ל הגוף שנשמתך דר בתוכו עיקר ברייתו מן החול וגוש עפר וגוש לשוי חתיחה כמו וגוש עפר (איוב ז׳:ה׳):

יריבך לשון שכלך לסכלך מליצת השכל אשר לך יעשה עמך מריבה בעבור סכלותך ואולתך כדי שתשוב מזדון לבך:

ודרכי אל וכו' חכם לתור תחכם לבדוק אחר דרכי האל:

סחה ילדות ושחרות וכו' עקור ילדות ושחרות מלבך ר"ל מעשה יצה"ר שאדם עושה בילדותו בעוד שלא הגיע לשיבה ששערות ראשו שחורים, וסחה מל' ונסחתם מעל האדמה:

בחשקך מחמת חשק דביקותך בהש"י תזכה לחזות בנועם ה' ותגיע אל מדרגת הנבואה. ודע כי סדר השערים שבחיבור זה הוא כפי הנזכר בחרוז, וסידר אותם כפי הקדימה של כל ענין מאחד מן השערים על חבירו במעלה כפי חשיבות כל אחד מהענינים, והקדים שער היחוד שהוא ראש ופנה לכל התורה ואח"ז שער עבודת אלהים שהוא אחריו במדרגה, וכן כולם:

ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.

נשלם ספר חובת הלבבות. יתברך הרוכב בערבות: