טוב הלבנון, שער שביעי - שער התשובה א

שטעם התשובה כלומר ענין התשובה ופירושה:

אם בעבור סכלותו אינו משיג אלהותו לחוש למצותיו:

או להתעלמותו ממה שהוא חייב בל למד צדק אנה יעלה לדרכי מצותיו:

חטאים בני אדם החוטאים:

עם שונים המשנים מצות ה' ופקודתו:

אל תתערב שלא תלמד ממעשיהם:

אם בעזיבת מה שצוה וכו' העובר על מצות עשה:

תשובתו מקצורו כשיעשה תשובה על מה שקצרה ידו לקיים מצות ה':

בהשתדלו במעשה הנכון שיהא שוקד תמיד על עשיית המצות:

שהזהיר הבורא שמנע הבורא עשייתם:

השגת קצורו שישיג קרבת ה' מה שקצר לשמוע בקולו והמרה דבריו:

מין המעשה ההוא כלו' שירחיק עצמו אף מן הדבר המותר באותו הענין המביא אל האסור, וכמו שכתב בפ"ה מזה השער:

לעשות הפכו שירגיל טבעו לעשות בהפך הענין שחטא בו כמו ד"מ החוטא בגאוה ירגיל עצמו בהכנעה יותר מדאי ואם במאכל ומשתה ירגיל עצמו בצומות, וכן כיוצא בזה:

שנמנע מאכול וכו' שהרעיב עצמו מן הלחם והמזון הצריך לקיום האדם:

מה שהזיקו מזונות מזיקים ורעים לגוף האדם:

אל הנכונה אל איתן בריאותו:

בהרבותו וכו' שאוכל יותר מן הצריך לטבע אדם בינונו:

עד שישוב וכו' אחר שישוב לבריאותו שוב אינו צריך להרבות בהם רק במנהג השוה:

והדומה לו שמאחר שכבר נחלש כח הטבעי שבו מן המזון ההוא מזיק לו אף מזון הבלתי מזיק כ"כ כנודע ברפואות:

שהוא הפך מזנו וטבעו צריך שיתעסק בסמים שלהם מזג וטבע הפך המזון שהזיקו ד"מ אם המזון שהזיקו היה חם ויבש ביותר בטבעו צריך שישמור עצמו מלאכול דברים שהן חמים ולחים ומה שהם קרים ויבשים מפני שלהם דמיון עם המזון המזיק בצד אחד וכ"ש דבר המזיק עצמו אבל ינהוג עצמו באכילת מזון קר ולח שהוא הפך גמור ואחר שחזר לבריאותו יכול לאכול דברים השוים בין שניהם כלו' ממוצעים דהיינו חם ולח או קר ויבש: