טוב הלבנון, שער תשיעי - שער הפרישות ב

שטורד מן האלהים המטריד מקיום מצות ה':

וקצר המאויים למעט בתאות:

וחסימת רעיוניה מכל מה וכו' כלו' לחסום מחשבות לבו ויצרו אשר רק רע באדם מנעוריו מכל מה שהם מתאוים וחושקים שהוא הפך הנפש:

כסות בשר הערוה ושבר הרעבון שלא יבקש ללבוש רק כדי לכסות ערותו יהיה המלבוש מאיזה דבר שיהיה וכן לאכול רק כדי להחיות נפשו לדחות רעבונו, ולמאס במותר מענינים אלו וזולתם:

עזוב אהבת הברואים וכו' לעזוב אהבת האנשים וחבורתם ולאהוב ההתבודדות:

ההודאה על הטובה וכו' להודות האל על גמולו הטוב ולסבול הצער המגיע לו מן ה' שהוא הנסיון בו:

אלא הטבע מלבד הענינים אשר הטבע צריך אליהם ואי אפשר להתקיים זולתו:

ויוציא זולתו מי הנפש ידחה מה שהוא זולת זה מלהטריד בו נפשו:

ולא נטה עם אל העולם עם בני ישראל אל תאוה העולם כי בכל זמן שנתאוו תאוה במדבר נאמר שחטאו:

והשיאם היצר פתה אותם היצר ר"ל זה היצר שהפקיד עליו הבורא כמ"ש למעלה:

להניח ישוב עולם הצלתם ר"ל לעזוב עולם השכל והנפש המציל אותם מעונשי עוה"ב וכמ"ש בסמוך שכל אשר נוסף העולם ישוב נוסף השכל חורבן:

ונטה בהם היצר נטה אותם:

מדרך אבותיהם חנוך ונח ואברהם יצחק ויעקב ששכלם היה זך ויצרם חלש, כמו שזכה בפ"ז מזה השער:

דרך די הצורך שדרכם היה לבקש רק דבר שיהיה די להם להחיות נפשם:

והספק ממנו הסתפקות ממנו:

ויפה להם התפארה ר"ל אבל אנשי העולם היצר ייפה להם התפארת בקניני עוה"ז:

במצולות ימיו בעומק מימיו מל' במצולות ים (מיכה ז'):

גליהם גלי הים כלו' צער מקרי הזמן:

ואוטם ומעצים שניהם ל' סתימה סותם את אזניהם ואת עיניהם עשה"כ אוטם אזנו וגו' ועוצם עיניו (ישעיהו ל״ג:ט״ו):

תיסרך וגו' הרעה עצמה שעושין הרשעים לרדוף אחר תענוגי העולם היא מיסרת אותם שסובלים צער העולם וצער גלי הזמן:

ונפשו שואפת עליו מקוה ומייחלת עליו:

ושונה בבקשתו יותר ונכון לגרוס ושוגה בבקשתו מל' באהבתו תשגה תמיד (משלי ח'):

ושניהם כמשיג תאותו והתענוג וכאינו משיג:

בענינו טובעים טובעים במצולת חשק התאוה:

ומהשיג הטוב בו נגזרים נחתכים מל' מידך נגזרו (תהלים פ"ח) כלו' אינם כאותם הצלולים במים עמוקים ומעלים זהב ופנינים:

מפסידים בסחורתם כלו' בקנינם שרצוי לקנות להם חיי עולם הזה ואין יכולים להשיג אותו:

סכלים בערך התמורה והמומר בה בנוהג שבעולם המחליף דבר על דבר צריך שידע ערך שווי מה שנותן ומה שלוקח בעדו ומי פתי יחליף בדבר שאינו יודע שויו אף כי אם לא ידע גם את אשר מוציא מידו תחתיו עד שמפסיד דבר יקר מכל יקר ומקבל בעדו דבר שאינו שוה כלום:

וימירו את כבודם וגו' כמו שעשו עובד העגל שהמירו עבודת ה' בעבודת העגל כן הממירים עבודת ה' בעבור קניני הזהב ותענוגות בני אדם:

קרואי ההרגל הגובר שקראם ההרגל הרע הגובר עליהם לעצתו:

ורהבי הסחורות המפסידות המתאמצים לסחור סחורות מפסידות, ורהב הוא ל' אומץ וחוזק כמו עוזרי רהב (איוב ט׳:י״ג) ורהבם עמל (תלים צ'):

לטרוד לבותם וכו' מוסב על ואינם סרים שאינם סרים מלטרוד בתולדות חוזק העולם ועניניו:

ס"א לענות להתנהג כמו נתן אלהים לבני האדם לענות בו (קהלת ג׳:י׳):

וכל אשר התערבו רחקו כל אשר התערבו עם העולם רחקו מן האמת:

ממנו מן האדם השוגה באהבת עה"ז:

אשר ידעו הכירו אותו לאהבה כמו אשר ידעו ה' (דברים ל"ד):

התאבכה האפלה גבהה ונתגדלה האפלה עליהם, כמו ויתאבכו גאות עשן (ישעיהו ט׳:י״ז):

ויף חזקו בעיניהם נתיפה חזקת העולם בעיניהם כמו ויף בגדלו (יחזקאל ל"א):

ויושיבו אותו בהחרב שכלם עשו ישוב בעולם מחורבן שכלם:

ותעותו מל' תועה בדרך (בראשית ל"ז):

ולמוסר להנהגה ישרה:

והעיר עליו משכילם העירו עליו משכיליהם:

נתבסם היצר בהם נכנס היצר במוחם ובלבל שכלם מל' מבוסם ושכור:

ונתמלאת החמת מל' גדשו את המדה שבדברי חז"ל כלו' נתמלאו ברשעתם וחמת היא כלי מל' חמת מים (בראשית כ"א):

ושב בהם דבר הנכרי בעולם נודע מה שהיה מקודם דבר זר חזר להיות אצלם ידוע והדרך הנכון נראה בעיניהם כנכרי:

והמספיק ממותריו כו' כלו' מי שהוא מסתפק ממותרי העולם שיש לו יותר מדאי עכ"ז הוא הרעב וכוסף וחושק תמיד יותר:

והמתאחר המתעכב:

מקצר ממעט:

במספיק ממנו המוכרח לכדי חייו:

והעובר אותו העובר גבול הצורך ומבקש מותרות:

משתדל איש משובח ויודע להשתדל בעה"ז:

ובעבורו מתחברים מתחברים לאנשים בעבור שיעזרום לעת מצוא לספות להם ממותרות העוה"ז:

וכועסים על מי שמונע מהם מותרות עולם הזה:

ורוצים מתרצים לשונאיהם בעבור שיורום דרך לאסוף ממון ויעזרום על קניני העולם:

ובעבור הגבול בו ואחר שעברו הגבול הישר והנכון. ס"א ובעבור הגמול בו, ור"ל בשביל שמקוים הגמול בקניני העולם:

עושים בטניהם אלהיהם עוזבים עבודת ה' ועובדים תאות בטניהם:

ותורתם מלבושיהם עיקר תורתם הוא להמציא להם מלבושים יקרים:

ומוסרם חזוק משכניהם מנהגיהם הטוב ודרך ארץ שלהם הוא שידע לחזק ולהדר לו דירה יפה:

עמוסים טעונים:

ומבקשים גמול העובדים וכו' מבקש שכר הצדיקים במעשה הרשעים:

ומדרגות הצדיקים המדרגות שזוכה הצדיק לפי מדותיו וחסידותו אשר ממציא לו כל אחד מן החסידים, כסבור הוא שמדותיו ומנהגי רשעיהם הן הן מדותם הטובות הראוי לגדלם ולנשאם בעוה"ז ובעוה"ב:

הפרישות המיוחדת שיהיו פרושים יותר מזולתם כדי שיוכל להוכיח במישור לאנשי דורם ולהבאים אחריהם בספריהם אשר ישאירו אחריהם:

ומקבלים תנאיה סובלים כל הענינים השייכים לשם פרישות:

עם פנות נפשותם כשיפנו נפשותיהם:

ונטות מדותם נטיות מדותם:

מהדברים הצריכים מאד לאמונתם כלומר הם טרודים במותרי העולם יותר מן הטרדה הצריכים בעיקר האמונה:

כאילו כונתם לרפא חולה האמונה כלו' הפרושים כאלו אין כוונתם להנאתם לדרוש לכבוד עצמם אך כוונתם לרפאות מי שהוא חולה באמונתו:

או דוה נפש ממדוי הספקות מי שיש לו מדוה בנפש מחמת איזה ספק שנולד לו:

ארוכה רפואה:

או בורח וכו' יודע את בוראו ומורד בו מתגבורת תאותו עליו:

עמוס טעון:

יערבו לו מל' ערבות, שיהיו לו ערבים שאם ישוב מעונותיו ימחול לו אלהים:

או צדיק יאשרוהו ישבחוהו, מלשון באשרי כי אשרוני (בראשית ל׳:י״ג):

עליונו ותחתונו השמש הוא בגלגל הרביעי ושבתי צדק מאדים שהם למעלה מן השמש מקבלים אור מן השמש כמו נוגה כוכב לבנה שהם למטה מן השמש:

כמו שהיא מאירה וכו' כלומר כן הפרושים כאלו שעוזרים ומגינים על דורם בעוה"ז ופרי תוכחתם לתרופה להביאם לחיי עוה"ב:

והגרמיים ר"ל הגופים שבעוה"ז מקבלים אור מן השמש וכמו שנתבאר לתוכניים שכל כוכבי לכת שהם שצ"ם נכ"ל אין להם אור מעצמם רק מקבלים מן השמש כמו הירח:

פרי צדיק עץ חיים לימוד ומוסר הצדיקים הוא פרי עץ חיים בחיים הנצחיים:

בגבורתו כן הפרושים יוצאים בגבורתם לא ירך לבבם מלהוכיח חוטאים על פניהם: