טוב הלבנון, שער רביעי - שער הביטחון ב

עם אהבתו בצירוף אהבתו:

המנע דברים ממנו שימנעו ממנו בטחונו מקוצר יכולת מי שבטח עליו:

שיהיה מתיחד כלו' שמי שבוטחים עליו יהיה משגיח עליו ביחוד ובפרטיות בכל פרט ופרט מעודו ועד תכליתו:

מסור בידו כלו' אינו מסור רק בידו בלבד בין להטיב בין להרע:

כעבד האסור הניתן בבית האסורים:

בתכלית הנדיבות כלו' קצה האחרון ממה שאפשר וזה כתב בדרך העברה כלשון בני אדם. כי הבורא ית' אין קץ ותכלית לחסדו ונדיבותו ואין שום מדה מגבלת אותו:

ושתנוח נפשו מדאגת כל מחסוריו:

בגלויו נגד בני אדם:

ובנסתרו בינו לבין עצמו:

בלבו שלא יתעצב אל לבו בעבור הטרף הצריך לו כי בודאי הבורא יזמין לו כל צרכו:

ובאבריו לעשות פעולות ומלאכות לקבץ לו ממון הרבה למען יהיה לו צדה לזמנים הבאים כי הבורא יזמין לו בכל עת די מחסורו אשר יחסר לו:

ושהוא חכם ולא ינוצח זה כלפי הסבה השלישית אע"פ ששם אמר לשון חזק ענין אחד הוא שלגבורה צריך עצה וחכמה ובלעדי זה לא יושלם הנצחון כמ"ש אני אמרתי וגו' עצה וגבורה למלחמה (מלכים ב י״ח:כ׳):

ה' אלהיך בקרבך בזה השלמת הסיבה הרביעית כלו' שהש"י כאלו הוא בקרב כל אדם וחופש כל חדרי בטן ויודע עשתונותיו:

והשכל גוזר בהקבץ ר"ל שקיבוץ אלו השבעה ענינים בבורא ית' נתבאר מן השכל. וכמו שמבאר בפ' שאח"ז:

ולא יתקצף על בחירתו כמ"ש כוס ישועות וגו' ואמר צרה ויגון וגו' לפי שקצת מתקצפים נגד ה' ברבות הטובה כענין שנא' וישמן ישרון ויבעט. וקצת מחמת העוני והצער כמ"ש (ישעיהו ח׳:כ״א) והיה כי ירעב והתקצף וגו' ועל אלו הבחינות השתים אמר דוד ע"ה שלא יזוז מעולם מבטחון הש"י אם בשעת הטובה. כוס ישועות אשא וגו'. אם בשעת הצער. צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא: