טוב הלבנון, שער חמישי - שער ייחוד המעשה, הקדמה

מיוחדום לאלהים לבדו שיעשה כל מעשיו מעבודת ה' בלתי לה' לבדו ולא יערב בעבודתו מחשבה הנשקפת על איזה פעולה בגמול בני אדם והתקרבותו אליהם וזה הנקרא אצל המחבר חנף, ומאחר שקדם לבאר דרכי הבטחון בהאל יתעלה, והבטחון זולתו בשום נוצר הבל וריק אין בו שום תועלת כמבואר מצד השכל ומצד התורה, א"כ ראוי ודאי שניחד כל המעשים לשמו ית', וזה עניני השער הבא:

בדבר זה ביחוד המעשה לשמו:

מזכות המצפונים לזכך מצפוני נפשו:

ובר הלבבות לברר ולנקות הלבבות כדי שלא יתערב בהם מחשבה המפסדת המעשים הטובים:

ממיני היפוי ענינים המיפים אותו ונותנים לו חן בעיני הבריות:

המביא אל החנף שהחושק שייפוהו בני אדם יראה להמשיך לבם אליו בחנופה ושפת חלקות:

ואל אדם לא אכנה לא אעלים עניני בעבור בני אדם. ואכנה הוא ל' העלם כמו אכנך ולא ידעתני (ישעיהו מ״ה:ד׳):

הרחקתם מן הנפש להרחיק המפסידים מן הנפש:

במחשבה שלא לשמו ית':