תוספתא כפשוטה על תרומות ט:ט

35-36. זתים של תרומה טהורין וכו'. ירושלמי פי"א ה"ג, מ"ז ע"ד, ועיין במשנתנו פי"א מ"ג. ונמצא שלר' מאיר אין משנין אף זיתים וענבים מברייתן אלא בזיתים טהורין בלבד, מפני ששמן חשוב יותר מזיתים, אלא שבטמאים חושש שלא יבוא לידי תקלה ויאכל מהם בשעה שסוחטן (עיין בבלי פסחים ל"ג סע"ב). וענבים "חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה" (ירושלמי הנ"ל). ומשנתנו פי"א מ"ג דלא כר"מ.

39. וענבים טהורות ייעשו וטמיאות לא ייעשו. וכ"ה בירושלמי הנ"ל. נמצא שלר' יעקב כולם מודים בזיתים ובענבים טהורות שיעשו משקין ובענבים טמאות שלא יעשו משקין, ולא נחלקו אלא בזיתים טמאים שר' אליעזר חושש בהם משום תקלה ור' יהושע לא גזר בהם משום תקלה, משום שיכול לסחטם בכלי מאוס (עיין בבלי פסחים ל"ג ב'). ולפ"ז לר' יעקב בדעת ר' יהושע עושין משקין מזיתים ומענבים חוץ מענבים טמאות שאין עושין מהן משקין, שהרי אין הן ראויות לכלום (עיין בבלי הנ"ל; שם כ' ב').

40. מודה ר' יהושע לר' ליעזר וכו'. צ"ל: מודה ר' יהושע ור' ליעזר וכו'. ובירושלמי: מודה ר' אליעזר ור' יהושע וכו'. 138 עיין הגי' בירושלמי בבבא שלנו, והנכון הוא כלפנינו בתוספתא, וכן תיקן בפ"מ שם.

41. על מה נחלקו על הטמאות וכו'. ונמצא שלר' יהודה בשיטת ר' יהושע עושין משקין מזיתים ומענבים בין טהורים ובין טמאים. ומבואר בירושלמי שהתירו לו לעשות יין מענבים טמאים, כדי שיהנה מן החרצנים ומן הזגים. ועיין בר"מ בפי"ב מה' תרומות הי"א שפסק כן ע"פ טעם הבבלי בפסחים הנ"ל. וכן משמע מסתימת לשון משנתנו (פי"א מ"ג) שלא חילקה בין טמאים וטהורים. ועיין במהרי"ק על הר"מ הנ"ל ובח"ד כאן.

42. אמ' ר' לא נחלקו וכו'. בירושלמי הנ"ל בטעות: א"ר יוחנן מודה ר' ליעזר ור' יהושע וכו'. אבל בכי"ר ובנוסח הרש"ס שם לנכון: אמר רבי מודה וכו'. וכן מוכח מהמשך הירושלמי שם.

42-43. על זתים טהורין שייעשו ועל ענבים טמאין שלא ייעשו וכו'. וכ"ה בירושלמי בהוצ' שלפנינו ובכי"ר. ולפ"ז אין מחלוקת בין רבי ור' יעקב בשיטת ר' יהושע, ולשניהם סובר ר' יהושע שעושים משקין מזיתים וענבים, הוץ מענבים טמאות, וכמו שכתבנו לעיל, ולא נחלקו ר' יעקב ורבי אלא בשיטת ר' אליעזר, שלר' יעקב כולם מודים שעושים יין מענבים טהורות, ולרבי סובר ר' אליעזר שאין עושין יין מענבים טהורות. ברם בירושלמי נוסח הרש"ס גורס בדברי רבי: מודים ר' אליעזר ור' יהושע בזיתים טהורים שייעשו, וענבים טמאות וזיתים טמאים שלא יעשו, ועל מה נחלקו על ענבים טהורות שר' אליעזר או' לא ייעשו וכו'. וכן מוכח ממסקנת הירושלמי שם: זתים טמאים ר' ור"מ חד (כלומר, שניהם סוברים שאין עושים מהם שמן) ר' יעקב ור' יודה חד (כלומר, שניהם סוברים שלר' יהושע עושין מהם שמן).