תוספתא כפשוטה על תרומות ח:ב
Tosefta Kifshutah on Terumos 8:2 (Tosefta Kifshutah on Terumot 8:2) · תוספתא כפשוטה על תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →3. הזורע תוספת של תרומה וכו'. ר"מ פי"א מה' תרומות הכ"ב. והטעם הוא שבתוספת תרומה לא גזרו על גידוליהם, עיין לעיל פ"ה שו' 22 ומש"ש. ועיין באו"ש על הר"מ הנ"ל.
3-4. וסאה עולה מתוך מאה. פירש בח"ד שברייתא זו היא לשיטת ר' אליעזר שסובר היא סאה שנפלה היא סאה שעלתה (משנתנו פ"ה מ"ב), אבל לחכמים אפילו מדומע שיש בו פחות ממחצה תרומה גידוליו חולין. עיין במשנתנו (פ"ט מ"ד) ובירושלמי שם, ולפיכך השמיט הר"מ הלכה זו, שהרי הביא דין מדומע (הכ"ב שם).
4. גדולי הקדש אין חייבין עליהן וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד בטעות: חייבין עליהן קרן וחומש על מקום אחר אלא לפי חשבון. וברור שצ"ל: אין חייבין וכו', כגי' כי"ו. ובמשנתנו פ"ט מ"ד: גדולי הקדש ומעשר שני חולין, ופודה אותם בזמן זרעם (ועיין בירושלמי שם). ולא נתבאר מה דינם של גידולי הקדש לפני שנפדו. ובר"מ (פ"ה מה' מעילה הי"א): הזורע פירות הקדש פודה אותן בשעת זרען. ואע"פ שלא פדה הרי הגדולין חולין, 5 עיין ר"ש מע"ש פ"ב מ"ג ובפיה"מ להר"מ שם. ועיין בחיבורו פ"ב מה' מע"ש הי"ד וברדב"ז שם. וצ"ע. ואין מועלין בהן וכו'. ומשמע שצריך לפדותם לפני שכלו בקרקע, כדי שיהיה מה לפדות, 6 עיין בס' משנה ראשונה פ"ט מ"ד ד"ה בזמן. אבל אם לא פדה אותם הם חולין גמורין, אלא שנשאר שעבוד על הגידולין לפדיון ההקדש. 7 ועיין בתוספ' אנשי שם למשנה הנ"ל ד"ה גדולי הקדש. ולפ"ז החידוש כאן שאין חייבין עליהן חומש, אפילו לפני שנפדו. 8 ועיין בח"ד ובפי' ר' יונה בר"ג. וקשה להגיה כאן: גידולי תרומה, שהרי כתה"י והר"מ כולם מסכימים לגירסא שלנו. ועיין להלן.
4-5. ואין משלמין מהן קרן וחומש וכו'. וכן, כנראה, היתה הגירסא בטופס שהיה לפני ד אלא שלקה בקצת חסרון (עיין מ"ש לעיל). ובכי"ע: אין משלמין מהן קרן ממקום אחר, וכנראה שצ"ל: אין משלמין מהן קרן וחומש על מקום אחר. 9 אבל "ממקום" אף לעיל פ"ו שו' 2. וכן בר"מ פ"ה מה' מעילה הנ"ל: ואין משלמין מהן קרן וחומש, וחייבין בחלה. וברור שהעתיק מכאן, כמ"ש בכ"מ שם, והיה לפניו כגירסת כי"ע. ולפי הגירסא שלפנינו משמע שמדברים כאן בגידולי הקדש שבאו מזרע שהוא כלה בקרקע, ואינו חייב להקדש אלא דמי סאה אחת, ולפיכך אין משלמים מהם אלא לפי חשבון, כלומר, לפי חשבון התוספת שיש בהם (ועיין לעיל פ"ו ה"א ומש"ש). אבל לפי גירסת כי"ע והר"מ מדברים בזרע דבר שאין זרעו כלה, שפודה בדמי כל האוצר (עיין בירושלמי פ"ט סה"ה מ"ו ע"ד), ולפיכך אין משלמין מהן כלל על מקום אחר, לפי שאין הקדש שלא נפדה פודה את הקדש (עיין במשנתנו פ"ו מ"ה ובמלא"ש שם), ואעפ"י שגידולי הקדש שבאו אפילו מזרע שאינו כלה חולין הן 10 עיין ברע"ב למשנתנו ובר"מ פ"ו מה' מע"ש הט"ו. ועיין מ"ש באו"ש פי"ג מה' שחיטה ה"כ ד"ה אולם. מ"מ אין משלמין מהן, מכיוון שחייב לפדותן.
5. וחייבין בחלה וכו'. עיין בר"מ שהעתקנו לעיל. ועיין מ"ש לעיל פ"ה שו' 36–37.
5-6. הידים והטבול יום וכו'. לפי גירסת כי"ו וד (עיין מ"ש לעיל) צ"ל שזרע חטים שכבר הוקדשו למנחות, וחלה עליהן קדושת פה והיה דינן כתרומה, 11 עיין להלן טהרות פ"א סה"ו ור"מ פי"א מה' אבות הטומאות סהי"ג. ומלמדת אותנו התוספתא שגידוליהם חולין, אבל לפי גירסת כי"ע והר"מ (עיין מ"ש לעיל) שמדברים כאן בזרע דבר שאין זרעו כלה, 12 כלומר, בחסיות גרידא, עיין במשנתנו פ"ט מ"ו, ולהלן פ"ט שו' 12. ובדברים הללו לא תתכן קדושת מזבח אלא קדושת בדק הבית גרידא, ובהם דין הזרע עצמו כחולין גמורין לעניין טומאה, וממילא אין כאן מקום כלל לקדושת הגידולין לעניין טומאה, ולפיכך השמיטה הר"מ הנ"ל, וסבר שיש כאן אשגרה ממקום אחר (עיין מ"ש לעיל פ"ה שו' 36–37).
6. כדרך שפוסלין בחולין. כלומר, כדרך שאין פוסלין בחולין, עיין מ"ש לעיל פ"ה שו' 36–37.