תוספתא כפשוטה על תרומות ד:יב
Tosefta Kifshutah on Terumos 4:12 (Tosefta Kifshutah on Terumot 4:12) · תוספתא כפשוטה על תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →47-48. גוי שתרם תרומתו תרומה. כפו"פ פ"ד עמ' כ"ז. ובמשנתנו פ"ג מ"ט: הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשרות וכו'. ובמלא"ש שם: אית ספרים דגרסי שתרמו משלהן תרומתן תרומה. וכ"ה בירושלמי נוסח הרש"ס, ל"א ע"ב, וכנראה שהגיה ע"פ הבבלי גיטין כ"ג ב'. ועיין קידושין מ"א ב'. ובירושלמי כאן: מה פליגי בתרומת גורנו, אבל גוי שלקח פירות מישראל אף ר"ש מודה וכו', היא [ה]מחלוקת. כלומר ר"ש חולק אף בגוי שלקח מישראל, אבל אף לשיטה זו המשנה מדברת בתרומת גורנו. וכן משמע מן התוספתא להלן שהגוי הפריש מפירות גורנו, ואין קניין לגוי בא"י להפקיע מידי מעשר, ואין מרוחו פוטר. ועיין ברש"י ובתוספ' בבבלי הנ"ל. ועיין ר"מ פ"ד מה' תרומות הט"ו, ועיין מ"ש הרי"פ פערלא (בבאורו לכפו"פ פ"ד, ע"ג ע"ב ואילך) בברור שיטות גדולי האחרונים בזה. ועיין להלן שו' 53 ד"ה וחלה ומש"ש.
48. במי דברים אמורים. עיין מ"ש על צורה זו לעיל דמאי פ"ג הע' 14.
על הגורן הפריש תרומה וכו'. וכ"ה בכפו"פ הנ"ל. ופירושו שהפריש בפנינו ונתנה מיד לכהן וכו', ומוכה ממעשיו שהפריש כתקון ע"מ לתת לכהן, ללוי ולעני, לכל אחד כדינו. ובבבלי ערכין ו' א': א"ר יהודה אמר רב גוי שהפריש תרומה מכריו, בודקין אותו אי בדעת ישראל הפרישה (פירש"י: למקום שתרומת ישראל הולכת) תנתן לכהן, ואם לאו טעונה גניזה, חיישינן שמא לבו לשמים (כלומר להקדש). ועיין בשטמ"ק שם.
49. פירותיו מתוקני'. וכ"ה גם בכפו"פ הנ"ל. ומכאן שאין כאן שאלה בתרומה גרידא שהיא אסורה לזרים, אלא אף בתיקון הפירות שהותרו משום טבל, עיין מ"ש ברישא.
49-50. המכניס פירותיו לתוך ביתו וכו'. וכ"ה בד, ובכפו"פ חסרה בבא זו. ובכי"ע: הכניס פירות וכו'. ולפנינו צ"ל: היכניס פירותיו וכו'. כלומר, שהגוי הכניס אח"כ את פירותיו המתוקנין לתוך ביתו.
50. פירותיו מקולקלין. שיש כאן חשש שמא עירבן בפירותיו טבל, ונמצא טבל והולין מעורבין זה בזה, וצריך לתקן אותם ממקום אחר. ואעפ"י שראינו את הגוי מפריש תרומה ומעשר מפירות גורנו כדין, לא הוחזק בזה כנאמן שיתקן גם את שאר פירותיו.
ישראל החשוד שמכניס וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: להכניס וכו'. וצ"ל לפנינו: שהכניס וכו', כלומר ישראל החשוד שראינו אותו מפריש תרומה ומעשר כדין וכו'.
51. פירותיו מקולקלין. וכ"ה בד. אבל בכי"ע לנכון: פירותיו מתוקנין. וכנראה שאף בכפו"פ הנ"ל היתה הגירסא כן, ונשמט ע"י הדומות מ"מתוקנין" עד "מתוקנין" ועיין להלן שו' 60–61. והכוונה היא שבישראל החשוד שראינו אותו מפריש כדין, אין אנו חושדין בו שערב את הפירות בפירות שאינן מתוקנין.
51-52. כותי כישראל. וכן להלן פסחים פ"א הט"ו (בכי"ע. ובכי"ו פ"ב ה"ג): רבן שמע' בן גמליאל אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל. ועיין בירושלמי שם פ"א ה"א, כ"ז ע"ב. ובבבלי ברכות מ"ז ב': והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי וכו', דאמר מר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה וכו'. ועיין גיטין י' א', קידושין ע"ו א', חולין ד' א'. ולפ"ז דין כותי בפירות שהכניס לתוך ביתו (ולא למכירה לשוק) כדין ישראל חשוד שראינו אותו מתקן, ופירותיו מתוקנין, כגי' כי"ע. ועיין לעיל דמאי פ"ה שו' 105–106 ומש"ש.