תוספתא כפשוטה על תרומות י:ז
Tosefta Kifshutah on Terumos 10:7 (Tosefta Kifshutah on Terumot 10:7) · תוספתא כפשוטה על תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →19. שילדה בכור מאכילה וכו'. צ"ל: מאכילו, כמו שהגיהו המפרשים ע"פ הר"מ פ"ט מה' תרומות ה"ט. ואעפ"י שהישראל מחוייב ליטפל בבכור (משנת בכורות רפ"ד), מ"מ הרי גוף הבכור של כהן, ואינו גרוע מישראל ששכר פרה מכהן שמאכילה תרומה (כמפורש במשנתנו פי"א מ"ט). והראשונים (רש"י ותוספ' ע"ז ט"ו א' ד"ה ישראל) נחלקו אם מותר לו להאכיל לבהמה שכורה תרומה משלו דווקא (שקנאה בדמים או שנפלה לו בירושה מאבי אמו כהן) או אפילו תרומה שחייב ליתנה לכהן. 30 ולעצם העניין באיסור הנאה של כילוי בתרומה עיין מה שהאריך במשנה למלך פ"ב מה' תרומות הי"ד. ולשיטת רש"י וסייעתו הוי ליה כמאכילה ברשות כהן ובשליחותו, מפני שניחא ליה לכהן שיאכילנה בריוח, ויוצא בזה ידי נתינה. 31 ועיין במאירי יבמות ס"ו ב', הוצ' ר"ח אלבק, עמ' 251. ואפשר שסברא זו היא דווקא בשכר פרה מכהן, שיודע למי הוא מזכה, אבל בבכור אינו מאכילו אלא מתרומה שהיא קניינו. ועיין היטב בירושלמי פי"א ה"ז, מ"ח סע"א-רע"ב.
20. ולא עוד אלא שיזכה לה וכו'. בד: שזכו וכו'. ובכי"ע: שזכה וכו'. ואין שיזכה אלא שזכה, ובאה היו"ד במקום סגול כרגיל בכי"י, עיין מבוא לנוסח המשנה להרי"ן אפשטין ז"ל, עמ' 1243. ורשב"ג סובר שאף בבכור מותר לו להאכילו כרשינין שחייב ליתנן לכהן, והוא זכה לו לכהן בתרומה, ומאכילה לבכור, וכשיטת רש"י שהבאנו לעיל. ועיין בירושלמי הנ"ל.
20-21. נותן אדן כרשני תרומה לתוך שובכו ואינו חושש. במשנתנו פי"א מ"ט: כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים. והנה המשנה שינתה כאן מסיגנונה הקבוע ולא אמרה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולעופות, כמשנת פאה ספ"א. 32 וכ"ה בקביעות במשנה ובתוספתא. עיין במשנת פסחים רפ"ב; ביצה פ"א מ"ט; ב"ק ספ"ה; חולין פ"ב מ"ה ופ"ח מ"ד; בכורות פ"ח מ"א ובמקבילות; כריתות רפ"ה; מכשירין פ"ו מ"ה; זבים פ"ב מ"ב; עוקצין פ"ג מ"ב. ודייקו מכאן בתוס' אנשי שם למשנתנו "שלא התירו אלא לעופות דומיא דתרנגולים דהכהן נהנה במה שהם אוכלין, אבל לעופות שאין מזונותיהם עליו ואינו נהנה אח"כ מהם אסור, דהוי כמאבדה בידים". ונראה שלכך כיוונה אף התוספתא שמותר לו לכהן לתת כרשני תרומה לתוך שובכו, ואינו חושש שמא יבואו יוני הפקר ויאכלום. [ועיין מ״ש להלן שבת פי״ד ה״ד ד״ה הצד יוני שובך.] אבל בר"מ פ"ט מה' תרומות ה"ט הנ"ל: ואוצר אדם כרשיני תרומה לתוך שובכו ואינו חושש שמא יבואו היונים שלו ויאכלו אותן. ואולי צ"ל: [שאינן] שלו וכו'. אבל בדקתי בכמה כתי"י, והגירסא שם כלפנינו.