תוספתא כפשוטה על שביעית ז:יח
Tosefta Kifshutah on Sheviis 7:18 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 7:18) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →56. מאימתי פורשין משבילין שבשדות וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד: משבולין שבשדות וכו'. ובפי' הרש"ס (קנ"ב ע"א): בתוספתא דמכילתין בפ' בתרא (כנראה שכאן התחיל לפניו פ"ח) מאימתי פורשין מן השבלים שבשדות משתרד רביעה שנייה ע"כ, דמשתרד רביעה שנייה פורשין מהם שלא להאכילן לבהמה, 34 והוא פירש שבלים, שיבולים של תבואה. ועיין להלן נזיר פ"א ה"ג ובבבלי שם ח' ב' ובתוספות, תוספ' הרא"ש ובשטמ"ק שם. דאילו לאדם בלאו הכי אסירי משום ספיחים וכו'. ופירוש זה דחוק מאד. וברור שגירסת כי"ו וכי"ע נכונה וכן תקנו בד"ח, ופירושה כפירוש המפרשים, שהלכה זו נוהגת בכל השנים ולא הובאה כאן אלא אגב שיעורה של רביעה שניה, 35 ולא עוד אלא שבשביעית אין פורשין כלל משבילים שבשדות (עיין בראשונים שהבאנו לעיל הע' 34), ומתחילין לפרוש מן השבילין מרביעה שניה שבשמינית. וכמפורש בירושלמי 36 ב"ב פ"ה ה"א, ט"ו ע"א, עיי"ש ההגהה הנכונה בגליון אפרים שבירושלמי הוצ' ראם. ובבבלי (תענית ו' ב', ב"ק פ"א ע"א וע"ב), ועיין גם להלן טהרות פ"ז ה"ח ומ"ש בתס"ר ח"ד עמ' 77–78 ובהירושלמי כפשוטו שבת עמ' 15. ובר"מ פ"ה מה' נזקי ממון הי"א: שלמה תיקן (עיין ב"ק פ"א ב') שיהיו עוברי דרכים מותרין בימות החמה להלך בשבילין שבשדות שיש להן בעלים 37 פירש כר"ג בתענית הנ"ל וערוך ערך שביל. עד שתרד רביעה שניה, ועל הלשון "מאימתי", "עד אימתי", עיין באהצו"י כאן עמ' 92, מה שהביא בשם הראשונים.
57. במי דברים אמורים וכו'. עיין מ"ש על צורה זו לעיל דמאי פ"ג הע' 14.
57-58. עכשיו שנתקנסו שנים. וכ"ה בד. ובכי"ע: שנתקיימו שנים. וכנראה שהנכון לפנינו, והכוונה שנתקללו השנים, עיין להלן סוטה פט"ו ה"ב ובמקבילות.
58. אלא גשם אחד בלבד צריך להלך. נראה שצ"ל: לה[מ]לך, כלומר, צריך ליטול רשות (עיין ב"מ י"ד א' וברכות ג' סע"ב), שמא קשה לה הדריסה אפילו אחרי גשם אחד בלבד. ובבבלי ב"ק פ"א ב': אמר רב פפא האי דידן אפילו טל קשה לה.
59-60. כדי רביעה שנייה. כ"ה בכל הנוסחאות כאן ולהלן תענית פ"א ה"ד, וכ"ה בירושלמי פ"ט ה"ז, ל"ט ע"א, בהוצאות, בכי"ל ובכי"ר. אבל בבבלי נדרים ס"ג א' בנוסחאות שלנו, בכי"מ ואצל הראשונים: רביעה ראשונה ושנייה. וכ"ה בנוסח הירושלמי של הרש"ס הנ"ל. ופירשו בבבלי שם שרשב"ג סבירא ליה כר' יוסי שזמן הראשונה היא בשבעה עשר למרחשון, והשנייה היא בכ"ג בו. אבל בבבלי תענית ו' א': רביעה ראשונה ושניה ושלישית. וכ"ה בר"ח שם. ועיין בתוספ' שם ד"ה גשמים.